הלכה אקטואלית • האם הציבור חייבים לעמוד בעת ברכת כהנים? / הרב אליהו דניאל אוזן


שאלה:

בבית הכנסת שלנו יש אדם שנוהג כל הזמן לשבת בזמן שהכהנים מברכים את העם, כאשר כל הציבור עומד. האם מותר לי לנהוג כמוהו?

תשובה:

מובא בגמ’ סוטה (לח.) נאמר בפסוק “כה תברכו” האם הכהנים צריכים לברך דווקא בעמידה, או אפילו בישיבה? ואמרה הגמ’, בברכת כהנים נאמר “כה תברכו” ובברכות על הר גריזים נאמר “ואלה יעמדו”, מה בהר גריזים הוא דווקא בעמידה – כך גם ברכת כהנים צריכה להיות בעמידה. ור’ נתן אומר שאין צורך ללמוד גזירה שווה מהר גריזים, שהרי נאמר בכהנים “לשרתו ולברך בשמו” – מה לשרת יש צורך בעמידה [שנאמר “לעמוד לשרת”], כך לברך יש צורך בעמידה. וכן נפסק בשלחן ערוך (סימן קכח סעיף יד) שהכהנים צריכים לברך את עם ישראל בעמידה.

בספר מגן אברהם (סעיף קטן כב) כתב, שנראה לו שהציבור יכולים לשבת בעת ברכת הכהנים. והביא ראיה לדבריו מהזוהר הקדוש (פרשת נשא דף קמז ע”א), דאיתא שם – שבאותה שעה שהכהנים פורסים את כפיהם לברך את ישראל, צריכים כל העם לשבת באימה וביראה, משום שאותה שעה היא עת רצון, ואין מדת הדין שולטת בעולם.

הגאון רבי חיים דניאל פינסו כתב בספרו “שם חדש” (עמוד היראה סימן טו), שאין ראיה מדברי הזוהר הנ”ל, שמה שאמר שצריכים העם לשבת באימה וביראה, כוונתו שצריכים “להתעכב” ולא לזוז ממקומם בעת ברכת הכהנים, שהרי אין לשון ישיבה אלא לשון עכבה, וכמו שנאמר על בני ישראל במדבר “וישבו בקדש ימים רבים”, והרי אין זה מסתבר שכל זמן שהיו בקדש רק ישבו, אלא ודאי שכוונת הפסוק היא ש”שהו” בקדש ימים רבים. וכן הכוונה כאן בזוהר הקדוש.

ואדרבה, כתב בשם חדש שיש חיוב לציבור לעמוד על רגליו בשעה זו, שהרי כל העם שהתברך בהר גריזים ג”כ עמד על רגליו בשעה שברכו אותו, וא”כ ברכת כהנים שנלמדת מהר גריזים לעניין עמידה של הכהנים, צריכה להיות בעמידה גם מבחינת הציבור.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זלה”ה בשו”ת יחווה דעת חלק ה (סימן טו) לחזק את שיטתו של השם חדש הנ”ל מדברי ההפלאה בחידושיו למסכת כתובות (כד:) שכתב, שכשם שיש מצווה מן התורה על הכהנים לברך את עם ישראל, כך מצווה מן התורה לישראל להתברך מפי הכהנים [וכן משמע מדברי ספר חרדים (פרק ד אות יח)], ואם כן גם על הישראלים המתברכים לעמוד בעת הברכה.

ואף שמדברי הריטב”א (סוכה לא:) משמע שאין חיוב על ישראל להתברך, מכל מקום כתב בשו”ת דבר אברהם חלק א (סימן לא) ליישב, שכוונת דברי הריטב”א הם, שאין חיוב על ישראל לחזק אחר ברכת כהנים, אבל לכהנים עצמם, כל שקראו לכהן לברך – מחויב הוא לקיים את המצווה.

ויש להוסיף שהרי נאמר “ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם”, והיינו שכשאומר המברך “ואני אברכם” צריך לכוון שהקב”ה יברך את ישראל, ומכיון שהקב”ה הוא המברך והכהנים הם שלוחי דרחמנא ראוי שגם השומעים יעמדו ביראת כבוד, כמו שנאמר (מלאכים-א. ח, יד. דברי הימים-ב. ו, ג) “ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל, וכל קהל ישראל עומד”.

ולכן להלכה:

יש לציבור לעמוד בשעה שהכהנים מברכים אותם. ורק חולה או זקן שקשה עליהם הדבר, רשאים לשבת. וראה עוד בשו”ת יביע אומר ח”ו

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *