הלכה אקטואלית • האם מותר לומר "מזל טוב" בתשעה באב? / הרב אליהו דניאל אוזן


שאלה: 

מי שנולד לו ילד בתשעה באב, האם מותר להגיד לו "מזל טוב"?

תשובה:

איתא בתוספתא (תענית פ"ג הי"א), ואין שאילת שלום לחברים בתשעה באב, ולהדיוט בשפה רפה. וכן מובא בירושלמי (תענית פרק א הלכה ח), אין שואלין בשלום חברים באב, אבל משיבין את ההדיוטות בשפה רפה. וראה בקרבן העדה שם שפירש, אבל משיבין את ההדיוטות – שאין יודעין שאסור לשאול בשלום והן שואלים בשלום, משיבין להן בשפה רפה. והרמב"ם (פרק ה מהלכות תעניות הלכה יא) כתב, תלמידי חכמים אין נותנין זה לזה שלום בתשעה באב וכו'. ואם נתן להם עם הארץ שלום מחזירים לו בשפה רפה וכובד ראש. ולשון מרן בשלחן ערוך (סי' תקנד סעיף כ), אין שאילת שלום לחבירו בתשעה באב. והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.

והנה אף על פי שהרמב"ם כתב (וכן משמע מהתוספתא הנ"ל) ש"תלמידי חכמים" אסורים בשאלת שלום, אין הכוונה לתלמידי חכמים בדווקא, אלא הכוונה ליודעי דת ודין שיודעים את ההלכה. ולכן יש לכל אדם להיזהר שלא לומר "שלום" בתשעה באב, ורק אם משהו שאינו יודע את ההלכה אמר לו שלום, יענה לו בשפה רפה, וכדברי מרן השלחן ערוך שהובאו לעיל.

ובנדון השאלה אם מותר לומר "מזל טוב" בתשעה באב למי שנולד לו בן או בת, בספר עזר מקודש (אה"ע סי' כא סעיף ו) כתב, שלמרות שאסור לגבר לשאול בשלומה של אשה, בכל זאת מותר לומר לה "מזל טוב" – מותר, שאין הדבר נחשב כשאילת שלום, אלא רק ברכה ותפלה שיהיה לה מזל טוב. והוסיף, שכן המנהג (ביום רגיל) לומר "מזל טוב" ליולדת או לכלה. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה בספרו חזון עובדיה ד תעניות (איסור שאילת שלום בתשעה באב, הערה א) לדמות דין אמירת "מזל טוב" לאשה, לדין אמירת "מזל טוב" בתשעה באב, שבשניהם אין הדבר חשוב כשאילת שלום, ומותר. וראה עוד בספר ילקוט יוסף ארבע תעניות החדש.

לסיכום:

מותר לומר בתשעה באב "מזל טוב" למי שנולד לו בן או בת.

 

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *