חינוך בנעימות • במסע ההורות / הרב חנניה מנס יו"ר ארגון "בנועם שיח".


אספת הורים, תשלומי שכר לימוד, קניית מוצרי יסוד וטיטולים, נסיעה לאבחון, חיוך גערה ונשיקה.

וזה חלק מאלפי התפקידים של ההורה באשר הוא.

ישנם תקופות נפלאות ויש תקופות שרוצים רק לישון..

ישנם ימים טובים ויפים וישנם ימים אחרים.

ישנם ימים שהם גם וגם..

ויש אספת הורים שהילד כבר "ראש – ישיבה" והילד השני "אולי תעבירו אותו תלמוד תורה"?

יש שהכל נראה וורוד ויש ש-נראה בוץ.

וכל זה על כתפי זוג הורים, למספר ילדים.. עמוסים עסוקים ועייפים עד להפקעה.

 

בפרשתנו כ' "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם"

משה אומר על פי ה' את מוצאיהם למסעיהם, ואילו ישראל הפוך מסעיהם למוצאיהם. מה ההבדל?

עומד על כך הרש"ר הירש:

כאשר ה' הורה להם לצאת ממקום החניה, הוא נתכוון שישנו למטרה, והנהגתו המחנכת של ה' תרה להם מקום חדש לחניה המסוגל להשגת אותה תכלית. כל המסע היה בו משום התקדמות, המסע היה תכלית המוצא, וכך היו כל 'מוצאיהם למסעיהם'.                                                                                                                                                                                                                                                                                          היפוכו של דבר בעיני העם. בכל מקום ששהו בו לא היו מרוצים. כשהגיעה השעה לצאת מן המקום, הייתה להם היציאה לתכלית. אחת היא להם לאן יסעו, ובלבד שיצאו מן המקום ששהו בו עד כה. הם נסעו על מנת לצאת ממקומם, וכך היו כל 'מסעיהם למוצאיהם'

מבאר הרש"ר הירש שההבדל בין ה' לעם. שהקב"ה ראה כל מקום חניה כמטרה. חלק ממטרת העם וייעודו. והעם ראה כל מקום שכזה הם נסעו למטרה להגיע לארץ ישראל, אך לא ראו כל חניה כמטרה.

שמעתי סיפור על אם שישבה בגינה וראתה אשה שמסתכלת בעיניים אוהבות וכמהות על ילדיה, היא ביררה מה הסיפור?

והיא ספרה: ילדי כשהיו קטנים, התעסקתי ביום יום, הלבשתי, קילחתי, האכלתי, ולא חוויתי את גידולם, לא נהניתי מהגידול שלהם.. ולפתע הם גדלו ופספסתי.. הבנתי שלא יהיו לי עוד תינוק משלי.                                    וההחמצה היא נוראה…                                                                                                                                                                                                                                                                               כשאני רואה את התינוקות בגנים, לבי כמהה, אני נשרפת מגעגועים לתינוקות שהיו לי ואינם.. לפחות אני רוצה ללטף תינוקות של אחרים. לחוש את המתיקות והזכות שהפסדתי.

באו ולא נחמיץ את גידול ילדינו ונתפוס את זמננו.. ונהנה מגידולם.

לא נפספס!

 

ומילה אחרונה לקראת תקופת בין הזמנים –

יציאה לבין הזמנים שמטרתה רק להשתחרר מתקופת הלימודים, היא תהיה כ'תינוק הבורח מבית הספר' וזה יכול לגרום לתוצאות כאובות מאוד.

אך כאשר היציאה לבין הזמנים עם יעד ברור ומטרה ברורה, תקופה זו תהיה לתקופת גדילה והתעלות. תקופה של חוויה משפחתית.                                                                                                                                    תקופת "כיבוד הורים".

לחזק את המשפחה. ולימוד ותפילה היכן שליבו חפץ. וכמובן חזרות על הלימוד למען יעמוד לימים רבים.

יה"ר שאכן נרגיש כל "מסע" ו"מוצא" בחינוך ילדינו ובחיינו, ונחוש את רצון ה' בכל הנקודות הקטנות בחיינו שהם גדולים.

  בואו ולא נחמיץ!!.

 

לתגובות\הארות והערות הגב:

N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

2 תגובות על “חינוך בנעימות • במסע ההורות / הרב חנניה מנס יו"ר ארגון "בנועם שיח".

תגובות (2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *