חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס – הכנות לסבב הבא


בימים אלו, שסבב מלחמה נוסף בארצנו מסתיים בס"ד, נכון לשעות אלו, נזכרתי בימי ה'מבצע' (מלחמה בשמה המכובס) 'צוק איתן'. פסעתי לבדי בעיר אשדוד ברחובות רובע ו', כשלפתע נשמעה אזעקה. מיהרתי למצוא מקום מסתור בבניין מזדמן, שכלל תושביו מהציבור הכללי, שיצאו לחדר המדרגות, וכאשר הם ראו אותי, בחור חרדי בודד, החלו לשיר "מי שמאמין לא מפחד… ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם".

לאחר שיצאתי מהמקום, חשבתי לעצמי שלכאורה שרו לכבודי, אך אפשר, שמאחר שהיו שם ילדים מבוהלים, כנראה הדרך שבה הם בחרו להעביר את השהות בחדר המדרגות – היא האידאלית ביותר, עבור הילדים ועבור ההורים עצמם.

הורים רבים עמדו בסיטואציה הקשה הזו השבוע, ואף כאלה שאינם באזור האש. הילדים שואלים, ולא מעט עלולים, חלילה, להיכנס לחרדה ולמעלה מכך, ה' ישמור. מה היא הדרך הטובה להתנהג באופטימיות למען בריאות כולנו?

מעשיה נאה מספרת, על האופטימי והפסימי שצעדו יחדו במנהרה ולפתע כבתה התאורה, והם החלו לגשש ולחפש אחר היציאה, לפתע נראה קצה אור בסופה אמר האופטימי "הנה האור, הנה קצה המנהרה" אומר הפסימי "מה פתאום, זה אור של רכבת שבאה מולנו".

הפסימי נהנה ממחשבות שליליות, זה מעניק לו דמיונות, וסערות רגש, ואילו האופטימי מצליח יותר במהלך חייו, בריא ומתפקד יותר.  מדוע אם כן לחשוב שלילי ולא חיובי? ובפרט שכ' המהר"ל שאדם מפחד מדבר מסוים, הפחד עצמו מושך אותו למציאות עצמה ומה שהוא כה חושש – יקרה לו, לדוג' אדם מפחד מעוני זה יבוא אליו עקב הפחד, וכמ"ש באיוב "ואשר יגורתי יבא לי" (ג. כה) אז איך נתרגל לחשוב חיובי?

היה מחקר שנעשה באוניברסיטה בארה"ב. הקרינו לפני התלמידים סרטון ובו נראות שתי קבוצות, האחת לבושה בבגדים לבנים, והקבוצה השנייה לבושה בגדים שחורים, וכל קבוצה משחקת בכדור משלה, והתלמידים התבקשו לספור כמה פעמים חברי הקבוצה הלבושה בלבן מוסרים ביניהם את הכדור, לאחר שנקבו במספר, שאל אותם הד"ר: "האם ראיתם מישהו עובר בין הקבוצות במהלך המשחק?" וכולם פה אחד ענו שלא, ואז הדליק הד"ר שוב אתת הסרטון, והראה לתלמידיו הנדהמים כיצד גורילה (מחופשת) עברה בין הקבוצות, היא עברה באופן ברור אך אף אחד מהצופים לא שם ליבו לכך, והגורילה הייתה "בלתי נראית" מדוע?

התשובה היא: היכן שהאדם מנווט את תשומת ליבו, את זה הוא רואה ואינו שם לב לסביבה. כל אחד יכול לשים לב לזה בעצמו, שיגש להביט בחלון עם ידיד הוא יכול לראות דבר מסוים והחבר ישים לב לדברים שונים לגמרי, שאותם יראה.

תחשוב טוב – יהיה טוב!                                                                                                                                כאשר המנהל יקרא לעובד, ישר המחשבות של העובד היכן שגיתי, מה איננו כשורה, המחשבה תהיה שלילית ואולי המנהל קרא בשביל לעדכן על עליית הדרגה או המשכורת. אשה שולחת קורות חיים לעבודה שנראית לה מתאימה, אומרת לחברתה בטח לא יקבלו אותי אפילו לראיון, וגם אם כן אז וודאי לא לעבודה, – שלילי, המחשבות של האדם שליליות, כמו"כ "חוק מרפי" שוודאי, יפספס את האוטובוס / התור, ובוודאי הפרוסה תיפול על הצד המרוח.

מחקרים מגלים שלמעלה מ 70% מהמחשבות של בני האדם הם שליליות.

זה קורה עקב כך שהורגלנו מהילדות לחשוב שלילי, או משום שהמח מתמקד בשלילי חזק יותר היות וזה משאיר רושם רב על המח, יותר מאשר אירועים חיובים.

הורים שרוצים לפתח בילדיהם מחשבות חיוביות, עליהם לפתח זאת קודם בעצמם, וזאת על ידי:

  1. לחשוב מחשבות חיוביות. לא להילחם עם השלילי אלא לזרוק אותו, ולחשוב גם על דברים נוספים וטובים שהיו לנו, לדוג' בברכות השחר אנו מלאי הודיה להשי"ת על היהדות, ועל החירות, הראייה, הלבוש, הנוף, וכו' מודים לה' על כך שאיננו נכים וגם אם ח"ו נכים, אך לא נכים נפשית חלילה וכן על זה הדרך, על האדם להתמקד בחיובי, ורצף מחשבות חיוביות יתנו לו עוגן בעת מבחן.
  2. פרספקטיבה נכונה. נכון שישנם חוויות לא קלות, אך ע"י שנתעד דברים חיובים שהיו לנו, ונתמקד בהם, נראה את הכל בפרופורציה, לדוג' היה לי ידיד ר' ברוך גוטפרב זצ"ל שכשחלה במחלה ל"ע, היה ילד שבטעות הזיק לו את השולחן במשרדו, הילד התנצל, והוא הגיב שאין בעיה, שולחנות כבר לא מעניינים אותו, בין כה וכה הוא כבר בדרך לעולם אחר, זו דוגמא אולי קיצונית, אך הכל צריך לקחת בפרופורציה, הרבה קשיים יעברו, לא 'עד החתונה' אלא עד החג הבא..
  3. ביהדות אין דברים רעים. דרך הטוב להיטיב, והקב"ה כולו הטבה, וכאשר ישנם דברים קשים זה 'ניסיון'. אין רע ממקור הטוב, ניסיון מלשון "נס להתנוסס", ה' שלח את ההתמודדות הזו כניסיון, ללמד אותנו שיעור, להעלות אותנו רמה והרע הוא רק בעיניים הגשמיות שלנו בעוה"ז, והיות וההתרחשות כשלעצמה  היא לטובה, נודה לה' תמיד ועל ידי שנודה לו על הדברים הקטנים והפשוטים, כמו גם על היכולת לגהץ באשראי, וגם על שיניים שגדלות לילד, נודה לה' על הניסיונות, נצליח לעמוד בהם, ועוד יבואו דברים טובים יותר.

הכותרת "הכנות לסבב הבא" אינה נוחה, ואינה תואמת את דברינו עד כה, והלוואי ותהיה מוטעית, אך מתוך התמודדות במצב בארצנו הנקנית בייסורים, ובפרט בעקבתא דמשיחא, עלינו לשנן את הדברים הללו ונרגיל אותנו ואת הסביבה לחשוב מחשבות אופטימיות, למען ייטב לנו ולבנינו, ובעת ניסיון כמו טילים, נוכל לשיר (מתוך הממ"ד) "מי שמאמין לא מפחד", וכל אחד ושיריו הוא.

נכתב ע"י הרב חנניה מנס – יו"ר ארגון "בנועם שיח"

 

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *