כלא מזהב או דירת אושר מתקלפת? • הרב אליהו רבי


שלום וברכה מורי ורבותי!
 

איך מעניש האלוקים אדם במאסר עולם אמיתי? איך הוא גורם לו שלא להתפלל אפילו על מצבו הקשה? איך ניצלים ממצבים כאלה? ואיך ניתן לנהל חיים מאושרים ללא תנאים?

כאשר משטרת ישראל רוצה לעצור מאן דהו, היא זקוקה לאישור משופט, לניידת גלויה או סמויה, לארבעה עד ששה שוטרים בתפקיד, ולתזמון מדוייק לשהותו של חשוד בביתו.
כאשר היא רוצה להכניס את הבחור לכלא, כבר מתחילה מלחמה אמיתית, כי זה אמור לעבור דרך משפט, כרונולוגיה של בירוקרטיה, מצבי רוח של שופטים, עורכי דין, עדים, נותני ונוטלי שוחד, ורק לאחר מכן מימון מלא לבין המלון הקרוי "כלא".
אז יש את המקסימום לעברה המוגדר כ"מאסר עולם", משמעותו המשפטית לכל היותר היא: ביוון 25 שנה, בגרמניה 20 שנה. בישראל עד 24 שנה או עד חילוף השבויים הבא – המוקדם מבין השניים… אמנם בארצות הברית ההגדרה הרשמית היא עד מות האסיר, ובבריטניה מראש התקופה אינה מוגדרת, אבל גם במקומות אלו לאחר מס' שנים יש מקום לדון ובדרך כלל גם לשחרר את הנאשם לפני יומו האחרון.

ומה קורה כאשר האלוקים מחליט לשלוח את אחד מנתיניו למעצר בן מספר שעות, הוא פשוט מעניק לו צו המכונה "קלקול מעיים" המשאיר אותו בין שעה לשעתיים בתוך חדר קטן וצר, במקרים רבים גם ללא אוורור נאות ועם נתונים תברואתיים קשים.

כאשר מחליט האלוקים לשלוח אדם למעצר בן שבוע או שבועיים, הוא מעניק לו צו אחר הקרוי "שפעת", "דלקת ריאות" או יתר השמות המתארים וירוסים ויראליים ואחרים המעניקים לנאשם את "העונג" לשכב במיטה תחת שמיכת פוך שמותירה מרחב מחיה או תמרון הקטנים מצינוק מצוי.

להמשיך? אז כך, בנוגע למאסר עולם, אין צורך להגיע למחלות חשוכות מרפא או לעוני מחפיר, לפעמים ממש ההיפך.

בוקר אחד קם הנאשם והוא מגלה שזכה בלוטו האמריקאי בסך אגדי של מאה מליוני דולרים. הוא מממש את הזכייה, מתייעץ עם האנשים הנכונים, ומשקיע את כל הונו ברכישת חממת משקיעים עצומה, משהו שכל משקיע שמכבד את עצמו חייב להניח בה לפחות רבע מהונו.

ומכאן סיפור "ההצלחה" רק מתחיל…

הוא מגלה שעם הכישרון שהיה חבוי בו עד כה, ניתן להרוויח בכל יום לא פחות מחמישים אלף דולר. הוא מתחיל "לגור" במשרד, והוא אפילו מזמין את רעייתו וילדיו לביקורים… ואם מגיע יום בו הוא חושב להעניק ביקור גומלין לאנשים היקרים לו כל כך, הרי שבו ביום הוא מזהה הזדמנות עסקית לרווח של מאה אלף דולר, מה שגונז את הרעיון מיידית.

עם הזמן הוא בונה לו לשכה שכוללת מטה נוחה ומקלחון צמוד, ומאז הוא פשוט "שוכח" איך נראה הבית. הילדים גדלים, מסיימים לימודים, מקימים בתים, מתרחבים ומביאים לעולם דור חדש, והוא רק מבצע להם העברות בנקאיות… אין לו זמן להכיר אותם, אין לו שהות להחליף איתם מילה, וכך הוא חי את חייו ליד החיים האמיתיים.

בשעות האחרונות לפני שהוא נפרד מהעולם, הוא מזהה ליד מיטתו פרצופים מוכרים, אולם באותה מידה הוא בהחלט לא מצליח להיזכר מהיכן הם מוכרים לו. ואז הילדים שלו, שכבר מכהנים כסבים בעצמם, מזכירים לו את השמות והגדלים, והוא מעכל לראשונה שמיטב שנותיו עברו עליו בבית כלא מזהב…

אדם כזה, במעשה הטוב הראשון שיעשה, יזכה להפסד של מאתיים אלף דולר מידי יום. מה שיגרום לו לשוב לאחר שבוע שכזה לבית בצהרי היום לחיקם החם של רעייתו וילדיו, לאכול ארוחת צהריים חמה ופשוטה בחיק המשפחה, לשמוע מכל ילד מה עבר עליו במהלך הימים האחרונים, ואולי אפילו לצאת איתם לסיבוב קצר או לנופשון בגינה הציבורית.

כשרעייתו תשאל אותו בתדהמה על מהות הביקור, הוא יסביר לה בזעף שהנה רק התחיל להניח תפילין ולהעניק צדקה, ובמקום להרוויח יותר הוא רק מפסיד "באתי כי הבנתי שכל שעה נוספת שלי במשרד גוררת הפסדים" הוא יאמר…

מה שלא הבין הברנש הוא, שמה שהיה עד היום מוגדר בעיניו כ"שפע" היה בעצם "פשע", מה שחשב עד כה ל"שכר" היה בעצם ה"עונש". ודווקא בעת בה הוא מיישר את אורחותיו, הוא יזכה באמת ובתמים במוצר הנחשק כל כך הקרוי "שפע".

מורדות הדורות גרמו לייצור חדש הקרוי "בורסה", והוא העניק פתרון למי שנגזר עליו להיות עני מבלי לרצות להיחלץ מביצת העוני הטובענית.

ואיך זה עובד? מקבל הבחור אפשרות רכישה על גבי המחשב, הוא כבר רואה את עצמו מצליח, ואופיו המהמר וההרפתקן לא נותן לו לממש זאת. הוא צובר מיליונים ואפילו יותר, הוא רואה את חלום חייו אוטוטו מתגשם, הוא מבטיח לעצמו שבמיליון הבא הוא יתחיל ליהנות מהכסף ואולי אפילו לתרום לתורה ולנזקקים… רק שבתחנה האחרונה, במפגש עם המלאך המשלח את נפשות בני העולם לבית הדין של מעלה, הוא מבין סופית שהיום שאחרי כבר לא יהיה לעולם…

אדם כזה חי את חייו בעוני מחפיר, אך בחדווה והתלהבות של מיליונר. תאוות הבצע שלו משאירה אותו חי חיים כפולים לפני ואחרי המקלדת, והוא לעולם לא יתפלל להינצל מחיי "העושר" הללו…

אם עוד יש ששואלים בימינו את שאלת השאלות של "צדיק ורע לו ורשע וטוב לו" (ברכות ז' ע"א), ניתן להביא להם לקרוא את המאמר הזה, ולהבין עד כמה "כלא מזהב" יכול להיות כואב, בדיוק כמו ש"בית עם צבע מתקלף" יכול להיות משכן האושר.

השאלה המקורית לא מדברת על ה"מאושרים" של ימינו…

בברכת הצלחה בבחירת האושר האמיתי, ובתפילה לשפע מלוא חפניים.

וברוכים תהיו!

מתוך העלון השבועי "עטרת חכמים".

 

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *