מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

דרשתו של הגאון הרב יניב עזיז שליט”א

ראש מוסדות “אור יצחק”

בענין חשיבות עזרה לעניים לכבוד החג

כתוב בפרשה “וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”

הנה יש פה דבר מוזר לכאורה, פסוק זה נכנס בתוך הרבה מחגי ומועדי ישראל, ומה הקשר שלו לחגי ישראל?

התשובה לדבר הוא, שהתורה רוצה לומר לעם ישראל, שכשאתם שמחים בחג, את העניים זיכרו, לשלוח להם מנות, ולא לשכוח אותם חלילה, כי אם אדם בחג שמח לבדו עם בני ביתו, ולא נותן מזון לעניים, חלילה נאמר עליו דברי הכתוב (בישעיהו פ”א) “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי”.

וכך פסק הרמב”ם (הלכות חגיגה פ”ב) “לא יהיה אוכל הוא ובניו ואשתו בלבד וידמה שיעשה מצוה גמורה, אלא חייב לשמח העניים והאמללים שנאמר והלוי והגר והיתום והאלמנה, מאכיל הכל ומשקן כפי עשרו, ומי שאכל זבחיו ולא שמח אלו עמו עליו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם”, וסיים “לפיכך צריך לזמן לויים על שלחנו ולשמחם או יתן להם מתנות בשר עם מעשר שלהם כדי שימצאו בו צרכיהם”. עכ”ל הרמב”ם.

וכיון שיש חיוב לשמח את העניים והלוי, לכן כתבה התורה את מצות לקט שכחה ופאה בעניין החג, בכדי להזכיר ולרמוז לאדם את החיוב שחל עליו לשמחת הענים בחג, ולא שכחם ח”ו.

וראיתי להביא מעשה בעניין עזרה לעניים בפרט בחגי ומועדי ישראל:

מעשה היה בירושלים בימי קדם שאז היה רב העיר מחלק לכל העניים סלי מזון לחג, וכן לפני חג פסח היה הרב מחלק קמח לעניים. והיה באתו העיר יהודי ירא שמים חסיד וצדיק אשר היה בישן גדול, ומעולם לא ביקש מהרב צדקה ועזרה, ולפני חג הפסח באו אליו בני ביתו ואמרו לו, “אבא עד מתי נחכה, לך ואומר לרב שיביא לך קמח לחג, שיהיה לנו מה לאכול עוד מעט כבר יגיע החג ואין בידינו מאומה”, החסיד שלא היה מסוגל לבקש ישב ובכה לה’ שכך צריך לעבור עליו החג, ללא מצות ויין. וכאשר היה בוכה עלה בכיתו למרום, וה’ יתברך קצף על העיר ועל הרב שלא נותנים לאותו חסיד מזון לחג, ורצה ה’ להביא חרב קשה בעיר, וכאשר שמע כך אליהו הנביא זכור לטוב, פנה לה’ ואמר אני אלך ואשמח את החסיד. ובאותו הזמן יצא החסיד לחוץ מיואש, הלך אליו אליהו ושאל בשלומו, וביקש ממנו אם יכול לקבלו בחג הפסח, והוא יתן לו את הכסף בכדי אירוחו, בשמחה רבה הסכים החסיד, והלך לביתו עם אליהו, כאשר שאלו מה שמך, השיב רבי נסים המצרי. החסיד הכין את כל הדברים לחג, ובערב החג חיפש החסיד את ר’ נסים אך לא מצאו, שאל לאנשי העיר, וכולם אמרו לו שלא ראו ולא שמעו כי אם היום. ואז ידע כי זהו היה אליהו הנביא שבא לשמחו בחג, ובכסף הנותר חי כל ימי חייו בשמחה.

ובליל חג פסח בא אל רב העיר מלאך ה’ וביקש להורגו, כי לא נתן לחסיד מזון לחג, וכאשר קם בבוקר הרב מהר הלך לחסיד וביקש ממנו סליחה שלא נתן לו, כי לא ידע שהוא עני, וביקש ממנו שיתפלל לה’ שיסלח לו ולא ימות, והתפלל החסיד עליו, ובוטלה הגזרה. (הובא בילקוט מעם לועז).

ומכל זה נלמד כמה עלינו לדאוג ולעזור לנזקקים, וכעת אנו עומדים שעות ספורות לפני החג, נזדרז לתרום ולעזור לנזקקים, ובעז”ה יעשה עימנו ה’ ניסים.

ערב שבת שלום ומבורך !!!