מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הגאון הרב יניב עזיז שליט”א

ראש ארגון “אור יצחק”, ראש כולל “נזר משה” ומו”צ בארה”ק

זהירות מליצנות

בחומש בראשית (כה-יט) נאמר בפסוק “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק” כתב רש”י, אברהם הוליד את יצחק (לאחר שקרא הקב”ה שמו אברהם, אח”כ הוליד את יצחק) ד”א על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה ממנו, מה עשה הקב”ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק. ע”כ.

נראה דמה שהוצרך הקב”ה לעשות קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם אינו בשביל הליצנים שיחזרו בהם מטעותם שהרי כתיב במשלי אל תען כסיל כאיולתו, אלא עשה זאת בשביל שאר העם שלא יטעו ויגררו אחר דברי ההבל של הליצנים. (ועיין בשו”ת רביד הזהב ח”א אה”ע ס’ ד’).

ונראה עוד לתרץ מדוע כפל הפסוק אברהם הוליד את יצחק לומר שיצחק נולד כולו בקדושה מאברהם ואין לו שום יחוס לתרח, שאמנם תרח היה הוא סבו מכל מקום אברהם היה גר וקימ”ל גר כתינוק שנולד דמי שאין לו שום יחוס לאביו [עד שמעיקר הדין מותר לו להתחתן עם אחותו לשעבר, מפני שאין לו כל יחוס לעבר]. לכן יחס הפסוק את יצחק לאברהם כלומר שיחוס יצחק מתחיל אך ורק מאברהם. ועיין בזוהר שכתב טעם אחר.

ונראה לתת טעם מדוע נקראו ליצני הדור ולא רשעי הדור, לפי שהמתבונן בדבריהם יראה שהכל ליצנות ואין בו ממשות כלל, שהרי באותה שעה רק שרה היא זאת שהיתה עקרה, ולא אברהם שהרי אברהם לקח את הגר וכן נולד ממנה בן – ישמעאל, הרי למדת שאברהם כבר לא היה עקר אלא שרה עקרה, א”כ האיך שייך לומר שמאבימלך נתעברה שרה, על כרחך אינו אלא דברי ליצנות והבל בעלמא. ודו”ק.

והנה בכל זאת רואים אנו שהוצרך הקב”ה לעשות את קלסתר פניו של יצחק כאברהם, וכל זה מפני שנלמד מזה כמה כוחה של ליצנות שאף שמי שמתבונן בה יראה שכולה שקר ודברי הבל, בכל זאת יש בה כח להשפיע.

וכעין זה מצינו גבי קרח שכתוב במדרש שהיה קרח אומר דברי ליצנות לעם ישראל כגון: היתה בשכונתי אלמנה אחת ועימה שתי בנותיה שהיו נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באה לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, באה לזרוע אמר לה משה שדך לא תזרע כלאיים, באה לקצור אמר לה הניחי לקט שכחה ופאה, באה לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ושני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו. מה עשתה, עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן ולהינות מפירותיהן, כיון שילדו בא אהרן אמר לה תני לי הבכורות, הגיע זמן גיזתן וגזזתן אמר לה תני לי ראשית הגז, אמרה אין בי כוח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטה אמר לה תני לי זרוע לחיים וקיבה, אמרה הרי הן חרם, אמר לה כולו שלי שכך אמר הקב”ה כל חרם בישראל לך יהיה. נטל והלך לו והניחה בוכה היא ושתי בנותיה. ע”ש.

וכל המתבונן יראה שכל הסיפור הזה לא שייך שיהיה באותו זמן במציאות, שהרי במדבר לא היה להם שדות ולא היו חורשים וזורעים, וגם שחלק מדינים אלו לא נאמרו אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ שהרי בחו”ל פטורים ממעשר. הרי  לנו כמה כוחה של ליצנות שאפילו בדברי שקר אנשים מקבלים ונגררים אחריה.

וכבר אמרו חז”ל (במסכת סוטה דף מב.) ארבע כיתות אינן מקבלות פני שכינה וסימנך חשמל-חנפנים שקרנים-מספרי לשון הרע, וליצנים שכל אלו אינם מקבלים פני שכינה, ולב מי לא ידווה כי בדורנו זה רבו הליצנים מאוד מאוד, עד כי חדל לספור, ובפרט שעושים צחוק מחכמים ומגדולי הדור, ובודים דברים שלא היו ולא נבראו, ואף מספרי לשון הרע, והוצאת שם רע על ה’ ועל משיחו, ועל כן אנו צריכים להזהר מהם, ולהתרחק מהליצנות כבורח מן האש. (ועיין עוד לרמח”ל במסילת ישרים פ’ ה’).

אמנם צריך לדעת שלשמוח שמחה אמיתית כן צריך, כגון בעשיית מצוות ושאר עניני עבודת ה’ שנאמר “עבדו את ה’ בשמחה בואו לפניו ברננה” (תהילים), שכן ליצנות ושמחה זה שני דברים שונים לחלוטין, שליצנות זה רפיון גדול בעבודת ה’ משא”כ שמחה מדרגתה גבוהה עד מאוד ואשרי השמח בעבודת ה’ ועשיית מצוות.

יהי רצון שיתן ה’ ונזכה לינצל מהליצנות הגרועה, ונדע ונעריך את משמעות החיים ושנזכה לעובדו באמת ובתמים אמן ואמן.

מתוך שיעורי מו”ר שליט”א 

להזמנת הרב יש ליצור קשר במייל: 34567831w@gmail.com