צפו: שיעורו של הראש"ל הרב יצחק יוסף – הלכות סליחות – מוצ"ש ראה תשע"ט


שידור חוזר משיעורו השבועי של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, הנמסר מידי מוצאי שבת קודש בבית הכנסת "היזדים" בירושלים, ומועבר כאן בשידור חי וחוזר.

להאזנה דרך הטלפון חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000

>> תרמו להחזקת האתר!

צפו:

1 תגובות על “צפו: שיעורו של הראש"ל הרב יצחק יוסף – הלכות סליחות – מוצ"ש ראה תשע"ט

  1. הנני להעלות כאן מה שהשבתי לרב מאיר אליהו על שיעורו בענין תשליך שבו הוא אומר שהרב עובדיה טעה בהבנת הגר"א וחזר על אותה טעות כמה פעמים ומאחר ובערוץ יוטיוב שלו כל פעם מוחקים הערות תורניות שאני כותב לו ליישב "תמיהותיו" על הרב עובדיה ושאר גדולים לכן אני יעתיק כאן מה שכתבתי לו עם הקישור לשיעור שלו. וכדלהלן:
    https://www.youtube.com/watch?v=NdFZKJYO1uc

    מה שהרב אמר (55:09 – 56:55) שהרב עובדיה טעה בהבנת הגר"א וחזר על הטעות כמה פעמים בספריו. במחילה רבה אבל שנה שעברה כבר כתבתי לרב והשבתי לך על כל טענותיך והנני כאן להעתיק מה שכתבתי לך בזמנו:

    מה שהעיר הרב על מרן עט"ר רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל שתמוה עליו מה שכתב שהגר"א לא היה עושה תשליך ושכנראה נתערבבה לו השמועה ואין לסמוך עליו בזה ראשית חושבני שאנו כלפי ענק גדול דורנו צריכים להתבטות יותר בעדינות ובכפיפות קומה.

    ועל הערותיו על מרן הנני הקטן להשיב: 1) מה שהעיר שמרן ציין למעשה רב סימן רב שזה טעות וזה בסימן רט פשוט שזה טעות סופר למשכתב עוד מחיבור יביע אומר ואפשר לשים לב שבחזון עובדיה העתיקו המדפיסים מילה במילה מיביע אומר וכנראה חזרו על אותה טעות ועיין במעשה רב הוצאת זולקווא שנת תקסח ששם הוא בסימן רז ולא רט ואכן בשאר המהדורות הוא בסימן רט

    2) מה שציין למועדים וזמנים חלק א סימן לד זה לא כתוב שם מכל מקום מה ההערה על הרב עובדיה הוא הבין כך והרב שטרנבוך אחרת זה לא הערה מאיזה ראשון או ממקום אחר בספרי הגר"א שכתוב ההיפך ובאמת שמצאתי במועדים וזמנים חלק א מהדורת שנת תשיח (בסימן סג) ושם אכן משמע מהרב שטרנבוך שהגר"א לא היה עושה תשליך כלל וזה ציטוט לשונו : הנה המנהג בהרבה מקומרת לילך ביום א ‘ של ראש השנה השנה לומר תשליך וכבר הובא מנהג זה בש״ע סי מן תקפי״ג (בהגהת רמ ” א ) ו ל מ ר ו ת שרבים מפקפקי ן במנהג ז ה, לרבות א"ז הגר"א זצ"ל עד כאן ציטוט דבריו משמע שגם הרב שטרנבוך הבין כמו מרן הרב עובדיה

    3) לשון המעשה רב: לא היה הולך לנהר או לבאר לומר תשליך עד כאן. אפשר להבין שלא היה הולך לנהר אבל בבית הכנסת היה עושה כמו שהבין הרב. ואפשר להבין כמו הרב עובדיה שלא היה הולך כלל.

    ונראה לי להסביר דברי קודשו שהרי המקור למנהג אשכנז הוא המהרי"ל ושם נזכר שהיו הולכים אצל הים או הנהר ע"ש אם כן לא היה אצלם מנהג לעשות בבית או בבית כנסת אלא דוקא במים חיים ונובעים ובמעשה רב בא להדגיש שהגר"א לא נהג בדבר זה כמנהג אשכנז דהיינו לא היה עושה כלל וכך המשמעות בדברי הרב שטרנבוך במועדים ושמנים שהוא מצאצאי הגר"א

    ובפרט שמרן הזכיר שבספר תולדות הגר"א כתב הרי"ל מימון מקור לתשליך מהגר"א ומרן דקדק להעיר עליו מדברי המעשה רב שמשמע שלא היה עושה תשליך ובודאי שחלילה לא נתערבבה לו השמועה ודברי גדול הדור חיים וקיימים רק אנו צריכים לדקדק בדברי קודשו של מרן גאון ישראל זצוק"ל

    ושוב עיינתי בתמיהת הרב על מרן גאון ישראל הרב עובדיה יוסף והנה פתחתי את ספרו הבהיר שו"ת יחוה דעת חלק א סימן נו בהערה שם וראיתי שהביא מדברי הרב שטרנבוך במועדים וזמנים ח"א סי' לד "בהערה" שלא נתברר לו איך מוצאים את הסידורים לסדר תשליך שהרי אין זה אלא מנהג בעלמא וכמה גדולי עולם ומכללם הגר"א לא נהגו לומר תשליך עד כאן.

    ופתחתי שוב את המועדים וזמנים וראיתי בהערה שם כמו שכותב הרב עובדיה משמו וזה ציטוט דבריו: ועיקר היתר הוצאה כיום טוב לא נתברר לן, שהעולם נוהגין להוציא לא רק סידורים לתפלה שאינה אלא חיוב דרבנן, רק אפיל ולתשליך בראש השנה, שאינו אלא מנהג בעלמא, וכמה גדולי עולם זצ״ל לא נהגו לילך לנהר לתשליך, וכן הספרדים לא נהגו במנהג זה.עד כאן ובסוף הערה חזר הרב שטרנבוך לנסות ליישב מנהג העולם וכתב שאולי מאחר ודעתם שצריך לומר תשליך דוקא על הנהר ולכן נחשב הוצאת הסידור לצורך אך ערער על זה שלומר תשליך על הנהר דוקא רבים חולקים וכן דעת רבינו הגר"א זצ"ל עד כאן מדברי הרב שטרנבוך.

    רואים מכאן כמה דברים א) לא כתוב בהדיא (מפורש) במועדים וזמנים שהגר"א היה אומר תשליך רק לא היה אומר בנהר כדברי הרב מאיר אליהו אלא כתוב שהיה מהחולקים על אלו שאומרים בנהר אבל לא כתוב שהוא היה אומר בבית הכנסת ב) בתחילת דבריו כתב שתשליך הוא מנהג בעלמא וחיזק את זה שיש גדולי עולם שלא נהגו בזה. לכן מרן הרב עובדיה הכניס את הגר"א עם הנוהגים כן וכמו שמשמע מהמועדים וזמנים שיצא בשנת תשיח שהגר"א לא היה אומר כלל תשליך ואם כדברי הרב מאיר אליהו נמצא שהמועדים וזמנים סותר עצמו.

    גם מה שהרב אמר שבדברי הגר"א במעשה רב כתוב בהדיא (מפורש) שהיה אומר תשליך רק לא היה אומר בנהר כבר הערתי שלא כתוב מפורש כן ועיינו בתגובה שהסברתי את הבנתו של מרן הרב עובדיה בדברי הגר"א.
    ולהלן קישור מה שהוא אמר בענין זה לפני כשנה שעל זה נסובה ההערה שכתבתי לו: https://www.youtube.com/watch?v=w4-2IJGpuuE

תגובות (1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *