שלום וברכה מורי ורבותי!
חז"ל אומרים (ברכות לג:) "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים". כלומר, כל תולדות האדם, חכם או טיפש, עני או עשיר, גבור או חלש, הכל נגזר מהשמים. וכמובן שזה כולל כל צורכי הגוף הגשמיים בריאות, כבוד, אושר, פרסום, תפקיד, משרה, שררה, חתן, כלה, שלום בית. חוץ מיראת שמים! דהיינו רוחניות, תורה, מצוות, בעל תשובה, זה בידי אדם (עיין נידה טז:).
וזה כלל גדול באמונה. הכל בידי שמים משמע הכל הכל. חוץ מיראת שמים! אך ורק רוחניות בידי האדם (עיין מגילה כה. בתד"ה הכל).
ורואים כאן כלל גדול חזק כמו ברזל, שהכל בידי ה' יתברך. וכמובן שעושים השתדלות, אלא שזה מוכרח לעשות אבל לא מוכרח שיועיל.
הכרח ההשתדלות
וידוע מהרמב"ן (פרשת וישב) הגזרה אמת והחריצות שקר. ובעל אמונה גדול משתדל קצת. ובעל אמונה קטן משתדל הרבה. ובהר סיני בקבלת התורה, ענו כולם ואמרו "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). ואנחנו בידי ה' יתברך.
כל צורכי הגוף זה בידי שמים, וקיום התורה והמצוות, בידיים שלנו. ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. בבחינת "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) בידיים שלנו. " נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (שם כ, כז) בידי ה' יתברך (עיין מד"ר פרשת תצוה)
תפקידים ציבוריים – מהשמיים
התוצאות של הבחירות לממשלה שיהיו השבוע (ד' ניסן תשע"ט) הכל בידי ה' יתברך. תפקיד ראש ממשלה, שרים וסגנים, מנהלים ועובדים,וכל צוות עובדי ציבור ועובדי מדינה, עובדי עיריה ועובדי תברואה, והאחראים על צינורות המים שבמדינה. הכל נקבע מהשמים בלבד (עין ברכות נח.).
והחידוש כאן, שאפילו תפקיד קטן מאד, הכל בהשגחה מהשמים, מי יהיה אחראי לעשות (עיין מהרש"א ב"ב צא:).
וכאשר יש לנו זכויות, זוכים לקבל אנשים טובים העוזרים לתושבים בעין טובה ובלב רחום וחנון, והכל מהשמים. וכשאין זכויות חס ושלום, אז מקבלים עונשים מהשמים, ונותנים את התפקידים בידי אנשים קשים, ומסכנים התושבים.
תפקידים רוחניים – תלוי בנו
ומאידך, תפקידים אשר יש בהם תועלת רוחנית כמו חיזוק היהדות, תקציבים למוסדות תורה, זה תלוי בתושבים שעושים מאמץ גדול לשיתוף פעולה ולהרים יד ולהצביע למען התורה והמצוות. ויש בזה כבוד שמים וחיזוק הדת וגם קידוש השם כאשר תושבים רבים במדינה, הרימו יד למען התורה והמצוות.
ומסכנים האנשים שבחרו בהרמת יד בעבור פלוני ואלמוני, כאשר באמת הגשמיות אך ורק בידי ה' יתברך.
וכמה שמחים ומאושרים אוהבי התורה באמת, אשר הרימו יד להצביע לחיזוק הדת, לחיזוק כבוד התורה. והם שותפים בכל העשיה שעושים במשך השנים למען התורה, עבור שבע מליון תושבי ארץ הקודש. וזכות הרבים דבר גדול מאד מאד (עיין שו"ע סימן פט סעיף ו).
ביאור דברי רבינו יונה
ובזה מובן היטב דברי רבינו יונה (מגדולי הראשונים לפנים שבע מאות שנה בספרו שערי תשובה שער ג אות קסח) האומר, כאשר גדולי ישראל וחכמי התורה נאספים יחד למען התורה. למען חיזוק הדת. חובה קדושה לכולנו להצטרף. ומי שלא מצטרף הרי זה חילול השם ואין לו חלק לעולם הבא, עיין שם.
וזה מובן לנו היטב, כי זה תפקיד שלנו לקדש שם שמים. ולעורר ולחזק ולהרים יד למען התורה ולא להיות אדיש, ולא לגרום למחלוקות ולחילול השם וקנאה ושנאה וכיוצא בזה. ואוי לנו ביום הדין.
וידוע דבריו הקדושים של רבינו החפץ חיים זיע"א (בספר מכתבים ומאמרים דף צו) "כל הדת תלויה במקצת בעלי תורה שנמצאים בישראל". ולמדנו מכאן שאסור להיות אדיש. ואסור לזלזל בענין הבחירות לממשלה, כי יש הרבה גופי תורה שתלויים בזה.
ואדרבה להתלהב ולהתרגש ולהשפיע כמה שיותר. נכון שהכל בידי שמים, אבל העיקר להרבות כבוד שמים כמה שיותר, שלא נהיה חס ושלום בבחינת "וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ" (משלי ז, כו), דהיינו עוצם עיניו וסוגר פיו, והיהדות בסכנה (עיין פרש"י סוטה כב.)
בידי האדם לטהר אפילו טומאה של גוי
ויתכן בזה לבאר את המאמר הגדול שבזוהר הקדוש בפרשת השבוע. וכידוע שרבינו החפץ חיים זיע"א היה ממליץ לתלמידיו לקרוא כל שבוע את המוסר שבזוהר הקדוש בפרשה.
בפרשת מצורע יש אחת עשרה מצוות עשה, ואחד מהם זה מצות עשה של נגע צרעת בקירות הבית. להרוס את הבית לגמרי. ורש"י מוסיף בשם המדרש שיש בזה גם תועלת לישראל, שהגויים היו מטמינים זהב בקירות הבית. וזה לטובת ישראל שיקחו את כל המטמוניות, עיין שם.
ובזוהר הקדוש (תזריע דף נ.) מוסיף לבאר שהגויים היו בונים בית, ומזכירים שֵׁם של עבודה זרה, ויש בבית רוח טומאה ומזיק ליושבים. והצרעת זה סימן שבית זה עשו אותו לשם עבודה זרה. וחובה להרוס אותו כליל.
ומכאן לומד הזוהר הקדוש, מי שבונה בית, צריך להזכיר בפה ממש שבונה בית לכבוד ה' יתברך. ואז יהיה סייעתא דשמיא, וה' יתברך מביא קדושה בבית זה. ויש בו הצלחה לדיירים שם, עיין שם.
וכך עשינו בסייעתא דשמיא בבנין עטרת חכמים בעיר הקודש חולון, בזמן יציקת הביטון (בשנת תשנ"ז) בכל המקומות, אמרנו תפילות וסליחות ותחנונים.
ובעזרת ה' בזכות הציבור היקר אוהבי תורה, נזכה להוסיף בקרוב עוד ארבע קומות לכבוד ה' יתברך. ובית מדרש כזה נקרא מקדש מעט (עיין מגילה כט.).
ישוב דברי הזוהר הקדוש
ולכאורה, אם ה' יתברך מביא לנו את ארץ הקודש "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוֹב". "וִירִשְׁתֶּם אוֹתָה וִישַׁבְתֶּם בָּהּ", אז למה צריך להפריע לנו מה שחושבים הגויים, הרי ה' יתברך יכול לבטל את כל הטומאה מהבתים ברגע אחד. כי אחרי הכל זה ארץ הקודש, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה". וכי יש כח לגויים להזיק לנו בטומאה שלהם.
ועוד, מסתברא כל הבתים של הגוים היה בהם טומאה בעשייה, וכי בכולם היה נגע צרעת?
ויתכן ליישב שבאמת זה תלוי בדיירים, בתושבים היהודים הנכנסים לבתים כאשר מכוונים ואומרים, אני נכנס לבית גדול בארץ הקודש, ומכוון לקדש את הבית ברמ"ח עשה ושס"ה ל"ת. אז זה כמו חנוכת הבית. והמזיקין בורחים ומתבטלים לגמרי, ואז אין נגע צרעת ואין טומאה ואין כלום.
אבל כאשר נכנסים לארץ הקודש ולבית שנבנה כאן, ולא מכוונים ולא מתאמצים לקדש בו שם שמים, אז הטומאה עדיין קיימת ויכולה להזיק. ויש צורך להרוס את הכל ולבנות מחדש.
כלומר יש ביהודי כח גדול של כוונה לשם שמים, לשם קדושה. ובזה לבטל את כל המרעין בישין. וזה בבחינת אתערותא דלתתא.
ובזוהר הקדוש מאריך בהרבה מקומות, שעל ידי הכוונה להרבות כבוד שמים, זוכים לישועות גדולות (עיין בזוה"ק פנחס דף רל:)
שבת הגדול
וזה בעצם ההפטרה של שבת הגדול. שהנביא מלאכי מעורר אותנו ואומר בשם ה' יתברך, "חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (מלאכי ג, יג), כלומר, עם ישראל דיברו ואמרו משפט קשה שאסור לחושבו וכל שכן לאומרו. שלא לחשוב שהרשעים טוב להם, והרשעים לא נענשים. ואדרבה להיפך, על ידי עמל תורה ויראה, נבין ונשכיל כיצד לחיות בעולם הזה.
והנביא מוסיף שבזמן הגאולה, יום בוער כתנור. ופירש רש"י הקב"ה יוציא חמה מנרתיקה, "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (תהלים יט, ז) זה שמש של שבת הגדול. "וְאוֹר הַֽחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" (ישעיה ל, כו) שבע כפול שבע כפול שבע שזה שלש מאות ארבעים ושלש, והכל ישרף! ורק לומדי התורה ינצלו.
כי אש התורה חזק יותר מהאש של השמש. ומי שעושה כל מעשיו על פי התורה, זוכה לכך.
והנביא ישעיה (פרק מג, ב) מוסיף "כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִּבְעַר בָּךְ", ופירש רש"י זה אש של הנביא מלאכי, שהעוסקים בתורה ויודעים להרבות כבוד שמים. ועליהם אמר הנביא ירמיה (פרק כג, כט) "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע".
וזה בעצם התפקיד שלנו להתחזק באמונה שהכל מהשמים ולעשות תמיד השתדלות להרבות כבוד שמים וזה עושה רעש גדול בשמים, ולהרבות עם כולם אהבה ואחוה שלום ורעות. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. אמן ואמן.
מתוך העלון השבועי "עטרת חכמים".
