כאשר התעוררה מחלוקת בין שתי משפחות פשע מפורסמות, קרא מרן זיע”א אליהם שיבואו לפניו. משבאו, הוכיח אותם מרן זיע”א בשבט לשונו בדברי מוסר וכיבושין, ובין דבריו הוכיחם וטען כנגדם: “איך זה שאנשים מבני ספרד רוצחים זה את זה?! הלא ימים אלו הם ימים של ערב יום הכיפורים, וכידוע עבירות שבבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו, אִמרו לי אתם: הרי אנו מבקשים שה’ יסלח לנו ויכפר על כל עוונותינו. האם אתם רוצים להביא את הגאולה?”.
שני הצדדים ענו אמן על דברי מרן זיע”א.
אז ציווה עליהם מרן זיע”א “לנקות את הלב” ולהושיט יד לשלום אלו לאלו, והוסף ואמר להם: “דעו לכם כי הרבה שנים לא היו בעם ישראל רוצחים, אנא מכם שבו ותלמדו תורה ותהיו אנשים טובים, וה’ יתברך יעזור לכם!”.
(משוש תבל).
