הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי כ"ו בטבת תשפ"ב
הלכות שהייה והטמנה
א. תבשיל שנתבשל כל צרכו, אבל רובו רוטב, שאסור לחממו בשבת באופן שיגיע ליד סולדת בו, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שיח), שיש איסור בבישול אחר בישול בלח. מכל מקום מותר להניח תבשיל זה על הפלאטה חשמלית כשהיא כבויה, ועל ידי שעון שבת היא נדלקת אחר שעה משעת הנחתה, כדי לחמם את התבשיל, שאין זה אלא גרמא, ואמרו חז"ל (שבת קכ:) לא תעשה כל מלאכה, עשייה הוא דאסור, הא גרמא שרי.
ב. אחינו האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א וסיעתו להתיר לערות מים רותחים בשבת אל תוך התבשיל שנצטמק, לאחר שהורד מעל האש, ויש להם על מה שיסמוכו. אבל הספרדים ובני עדות המזרח בארץ ישראל צריכים להחמיר בזה כדעת מרן שאסר לעשות כן בהחלט. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר. ונראה שאם עירה את התבשיל לתוך כלי שני, מותר לערות עליו מים חמים, מפני שכלי שני אינו מבשל.
(חזון עובדיה שבת חלק א')
הלימוד היומי מוקדש לרפואה שלימה לישראל איסר בן חיה רוזה הי"ו
להקדשת הלימוד היומי לחץ כאן
לקבלת הלימוד היומי בכל יום לווצאפ לחצו כאן
לעמוד שלנו באינסטגרם לחצו כאן
