כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות יום טוב שני של גלויות, הלכות ח-יב.
א. בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ על דעת לחזור, ושמע הבדלה מתושב חו"ל בליל יו"ט שני שחל במוצאי שבת, שאומר יקנה"ז, יצא י"ח ההבדלה, שאין סדר הברכות מעכב, וגם במה שחתם המברך בין קודש לקודש אין להקפיד.
ב. בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ ודעתו לחזור, במוצאי יום טוב הראשון יבדיל בתפלה באמירת אתה חוננתנו, ויחזור להבדיל בצינעא על הכוס. וכמ"ש הגאון רבי משה חאגיז בלקט הקמח. ואף על פי שהגאון יעב"ץ חולק עליו, וסבירא ליה שאינו מבדיל כלל ואפילו בתפלה, אין הלכה כן, אלא העיקר כדעת הגאון רבי משה חאגיז. ואם לא השיג כוס להבדיל עליו, יוצא ידי חובת ההבדלה על הכוס במוצאי יו"ט השני. ואם יכול לשמוע ההבדלה מפי בן חו"ל, עדיף טפי. ויום טוב שני שחל בשבת, יכול בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל להבדיל על הכוס במוצאי שבת, ולהוציא בהבדלתו את בני חוץ לארץ, ואע"פ שבני חו"ל צריכים להבדיל על שתי קדושות, שבת ויו"ט, ואילו בן ארץ ישראל מבדיל על קדושה אחת בלבד של השבת, מכל מקום כיון שנוסח ההבדלה אחד הוא בין לתושבי ארץ ישראל ובין לתושבי חו"ל, יכול עכ"פ להבדיל להוציאם, וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן (עירובין מ:). וכן בבית הכנסת יכול להבדיל על הכוס ולהוציא את הצבור (שהם בני חו"ל) ידי חובתם. [וכ"כ בספר יום טוב שני כהלכתו בשם הגרש"ז אוירבך].
ג. בן ארץ ישראל שיש לו בית חרושת בחוץ לארץ, והפועלים שעובדים שם הם גוים, מותר להניחם לעבוד ביום טוב שני של גליות, שכיון שהוא בן ארץ ישראל, לא חלה עליו שביתת יום טוב שני של גליות כלל, מאחר שאצלו הוא יום חול לגמרי, לכן מותר לאפשר לפועליו הנכרים לעבוד בבית החרושת שלו.
ד. בן חוץ לארץ שעלה לארץ ישראל, והוא מסופק, אין ולאו ורפיא בידיה, אם ימצא מנוח לכף רגלו בארץ ישראל בפרנסה כיאות לו, אז יחליט להשתקע בארץ ישראל, ואם לאו ישוב לחוץ לארץ, חייב לעשות שני ימים טובים כמנהג בני חוץ לארץ, משום שעודנו עומד בקביעותו הראשונה, כל זמן שלא עקר דעתו מישיבת חוץ לארץ, ודינו כדין בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל ודעתם לחזור לחוץ לארץ.
ה. בני חוץ לארץ שעלו לארץ ישראל, ודעתם לחזור לחוץ לארץ, דינם כבני חוץ לארץ. וכן מעשים בכל יום בכל שנה ושנה, שהעולים מחוץ לארץ לשלש רגלים נוהגים לעשות יו"ט שני של גליות כחוקיו ומשפטיו, כמנהגם בחו"ל, ולא עוד אלא שנאספים עשרה מבני חו"ל העולים לרגל, ביו"ט השני, ומתפללים בצבור תפלת יו"ט וקוראים בתורה ומפטירים בנביא בברכות תחלה וסוף כמנהגם ביו"ט שני בחו"ל, ודבר זה נעשה משנים קדמוניות בפני גאוני עולם, ולא פקפק אדם בדבר זה מעולם. ואף על פי ששנינו (פסחים נ:) לעולם אל ישנה אדם (מהמקום שהלך לשם), מפני המחלוקת, סבירא להו לגדולי עולם שלא אמרו כן אלא במלאכה וכיוצא בה, דנפיק מיניה חורבה. אבל בתפלה אפילו יתפלל כמנהג המקום שיצא משם לא נפיק מיניה חורבה, וליכא למיחש למידי. (מרן באבקת רוכל שם). ותושב חו"ל שעלה לא"י ודעתו לחזור, שדינו להתפלל ביום טוב שני תפלת יו"ט, וטעה בתפלתו, והתפלל תפלת שמנה עשרה של חול ביום טוב שני של גליות, חייב לחזור ולהתפלל תפלת יום טוב, אלא אם כן אמר יעלה ויבא בתפלתו.
ואם אין שם עשרה מבני חוץ לארץ, יתפללו בצינעא וביחידות, ואינם יכולים לצרף אליהם אחד או שנים מבני ארץ ישראל להתפלל בצבור ולקרות בספר תורה. והוא הדין לבן א"י בחו"ל (כשדעתו לחזור לא"י), שאינו יכול להצטרף למנין של תושבי חו"ל ביו"ט שני.
