היום נלמד הלכות ספירת העומר
א. נאמר בתורה ״וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה״. וקבלו רבותינו ז״ל, שפירוש ״ממחרת השבת״ היינו מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון, ולא שבת בראשית, להוציא מלב הצדוקים שהיו אומרים ממחרת השבת זה שבת בראשית. לפיכך מצות עשה לספור ספירת העומר החל מליל ט״ז בניסן עד סוף שבע השבועות.
ב. וכתב בשבולי הלקט בשם מדרש אגדה, תלה הכתוב יום חג השבועות בספירת העומר, שנאמר ״שבעה שבועות תספור לך, ועשית חג שבועות לה׳ אלהיך״, לפי שכאשר נתבשרו ישראל בצאתם ממצרים שהם עתידים לקבל התורה לסוף חמישים יום. וישראל מרוב חיבתם לתורה היו מונים בכל יום ויום, ואומרים הרי עבר יום אחד, הרי עברו שני ימים וכו', כי היה הדבר בעיניהם כזמן ארוך, מרוב חיבתם הגדולה לקבלת התורה, ולכן נקבעה הספירה לדורות.
(חזון עובדיה פסח)
