היום נלמד האם מותר "לחשוב" על העסקים בשבת?
א. הרהור בעסקיו בשבת, מותר, שנאמר ממצוא חפצך ודבר ״דבר״, דיבור אסור הרהור מותר (שבת קג). ומכל מקום מצוה שלא יחשב בהם כלל, ויהיה בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה, כמו שנאמר בפרשת יתרו (כ, ח), ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, שתחשוב כאילו מלאכתך עשויה.
ב. ודבר דבר, שלא יהיה דיבורך של שבת בדיבורך של חול (שבת קיג:), הילכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר, או סחורה פלונית אקנה למחר. ואם הוא דבר מצוה, כגון למחר אני כותב ספר תורה או תפלין, מותר.
ג. אפילו לדבר סתם דברים אסור להרבות בהם בשבת. ומותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת.
ד. מותר לאדם לומר לחבירו בשבת, לכרך פלוני אני הולך למחר, או לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר, ואפילו אם היה הכרך חוץ לתחום, משום שאילו היו שם בורגנים היה הולך בשבת. שכיון שהוא דבר שיש לו היתר על ידי תקנה בשבת, מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם ההיתר. אבל לא יאמר בשבת לכרך פלוני אני ״נוסע״ ברכב למחר.
