חלפה שנת קרונה. בה החברה התרחקה א' מהשני. התחושה הייתה של אדם לאדם – זאב.

וב"ה הסתיימה.

והנה מותר להיפגש. להיקהל. אך אסון  נורא. מ"ה נשמות קדושות מעם ישראל. מהגוון הנרחב. מהארץ ומהתפוצות עלו בסערה יחדיו לישיבה של מעלה.

כולנו דמענו, הזדעזענו, התייסרנו. ובפרט כ"א שמכיר אחד מהאסונות או בני המשפחה..

והימים – בין פסח לעצרת בהם נפטרו 24000 תלמידי רבי עקיבא. על פגם בבין אדם לחברו.

ואז היו הרבה מעבר ל'45  לוויות ליום..

עלינו לקבל קבלות עוד שהרושם עליו. ולנסות להבין את המסר שהעביר הקב"ה. – לקבל קבלות להניע הלאה.

ידידי אברך סיפר לי שכבר שבוע הוא חסר תאבון. ולא ישן טוב!

והאמת שאלו שלא היו שם ( אלו שהיו וסובלים מחרדה פוסט טראומה – שעליהם לטפל בזה בהקדם.)                                                                                                                                                                            אם נותרים במקום ללא להתקדם. להישאר בחרדה למעלה משבוע – זה לברוח מהמציאות. ומהמקום האישי שעלינו להשתפר. עלינו לקבל קבלות ולהמשיך הלאה. להראות לאבינו שבשמים שאנחנו ממשיכים ולא נעצרים. הבנו את הרמז! ושלא חלילה נהיה " יסרתני ואוסר כעגל לא לומד" אלא להשתפר!

בבית פנימה לדבר דיבורי אמונה וביטחון.

לזכור שהאסון יחל להיות הרבה יותר גדול. וה' ברחמיו ריחם ולקח 45. היו שם בין הגופות רבם שניצלו. ולולי והיה מתחיל מנוסה במקום. ה' ירחם איך זה היה יכול להסתיים.

אל מול שאלותיהם של הילדים לענות ברוגע. לא להתחמק!

ואם הם מדברים – תנו להם להציף ולפרוק הכל!

הייתה תחושה שהרי האסון קרה ביום השמח  שהיה בערש"ק. והנה באה שבת קודש ונעצרנו.

זה הזכיר את "וידום אהרן" שבשיא השמחה של חנוכת המזבח מתו שני בניו. 

מה עשה "וידום" שתק! וקיבל ע"ז שכר.

וזה כמו שבליל הסדר בשיא הפאר וההדר ומניחים בשולחן "ביצה קשה" מה קרה? – תזכורת יש השנה ט' באב והוא יחול באותו יום בשבוע!

ובט' באב עצמו " קרא עלי מועד" לא אומרים תחנון.. מה קרה?

בחצות נולד משיח! מועדים לשמחה!

ראש השנה יום דין – מי לחיים ומי למוות. וע"ז נאמר "חדות ה' היא מעוזכם"

חתן ביום חופתו. צילומים. תזמורת. אולם וכו' היום המאושר בחיים. ומאידך שוברים כוס. מה קרה?

"אם אשכחך ירושלים"

איך אפשר? – יהודי יכול!

יש מקום ליהודי לשלוט על הרגשות. הוא באבל – אך בשבת אסור – אז הוא ישורר שירי שבת!

יהודי שולט על מערכת הרגשות שלו. ומנווט את רגשותיו ע"פ ההלכה. בעת ובעונה אחת!

הרבה' של רשב"י: רבי עקיבא אחרי פטירת 24000 תלמידיו. כל אחד היה יוצא לפנסיה במקרה הטוב. והגרוע – הולך למקום סגור..

רבי עקיבא שומע שיש 5 תלמידים בדרום. והולך לשם.

לא מתייאש! ממשיך הלאה! ובונה מעצמה של תורה!

כך אנו צריכים להמשיך למרות  האסון! ובגללו!

יהי רצון שנגאל גאולת עולמים בקרוב ממש.

ראוי לסיים בדברי החובת הלבבות שער אהבת השם פ"א:

"אלוקי הרעבתני  ועירום העזבתני.

ובמחשכי הלילה הושבתני.

ובעוזך וגודלך נשבעתי  –  אם תשרפני באש לא אוסיף,

כי אם אהבה אותך ושמחה בך"

ליצירת קשר הערות הארות N3201525@GMAIL.COM