המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל מספר על לקח שראה בימי החורף בעירת סלבודקא שבליטא.

וכך מספר: בבקתות של סלבודקא שוטטו תרנגולים רבים, ובימות הגשמים נאלצו האיכרים לנקות ללא הרף את התרנגולים שבוססו בבוץ. היו שתי דרכים לנקות אותם מהרפש.

האיכרים הגסים היו טופחים על נוצותיהם בחוזקה כדי לגרום לעפר לנשור. אבל התרנגול – נבהל מהטפיחות – היה אוסף בבהלה את נוצותיו ומצטפד אל תוך עצמו. והלכלוך היה שוקע עוד יותר.

והיו האיכרים שנקטו בדרך הנכונה. הם היו טופחים סיבי ויוצרים שאון והמולה. והתרנגולים היו מתרגשים מהרעש, פורשים כנפיים ונוצות – והעפר נשר מאליו.

למעשה שני סוגי האיכרים היה אותה מטרה –  לנקות את התרנגולים מהלכלוך.

אך יש שפעלו בדרך למטרה ע"י חוזקה וטפחו על התרנגולים. התרנגולים נבהלו – והתלכלכו יותר.

וישנם איכרים שעשו שאון והמולה וע"י זה התרנגול היה 'רוקד' והעפר נושר מאליו.

ממשיך המשגיח ואמר:

ועל דרך הניקוי הזה, אומר הזוהר הקדוש                                                                                                                                                                                                                                                                " התנערי מפער קומי, כהדא תרנגולתא."                                                                                                                                                                                                                                                                אם כנסת ישראל רוצה להתנער מעפרה וסיאובה, הדרך להלקאת הנפש, תביא עמה רתיעה וממילא התבוססות בעפר.. התנערי מעפר כהדא תרנגלותא!

יש לגרום למטונף בחטאיו לפרוש כנפיים, לרומם את רוחו והלכלוך ינשור מאליו.

לא אחת יש לנו כהורים מחנכים, את המטרה ליישר את דרכיו של הנער/ה שלפנינו.. המטרה היא דומה. רק ישנם שני דרכים לגרום את ביצוע המטרה.

דרך א'  היא בקירות ועונשים. שדרך כלל הדרך הזו היא מזיקה ואינה מקדמת את המטרה.

דרך ב'  היא לרומם את הנקודות הטובות שיש לו. (לתת מקסימום 'ביקורת מרומזת'..)  ובעיקר לרומם את רוחו ואז בס"ד הלכלוך ינשור מאליו. והחניך יתרומם ויתייצב על דרך המלך!

לתגובותהערות ויצירת קשר הגב:

N3201525@GMAIL.COM