משלחן הראשון לציון • חולה ביום כיפור איך ישער את כמות אכילתו בנפח או משקל והאם מותר לשקול ביוה”כ? הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר “מורשת מרן” מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, מח”ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: חולה ביום כיפור איך ישער את כמות אכילתו בנפח או משקל והאם מותר לשקול ביוה”כ?

תרמו להחזקת האתר!

בס”ד, ‏י”א אלול תש”פ, 1694-4/פ’

הסכמה

הובא לפני גליונות הקונטרס “דיני חולה ביום הכפורים”, פסקי הלכה עם מקורות ונימוקי הדין, נערך על ידי הרב החשוב והנעלה, דעסיק באורייתא תדירא, לן באהלה של תורה, בקי בחדרי תורה, זך השכל והרעיון, דובר צדק ומגיד מישרים, תהלתו בקהל חסידים, חריף ובקי, משנתו זך ונקי, כבוד שם תפארתו, הרה”ג יניב בוזגלו שליט”א, בוגר ישיבתינו “חזון עובדיה” ורב בית הוראה “עשה לך רב” בת”א יפו. ודבק בתורת רבו מרן זיע”א.

בהמשך לספרים וקונטרסים שהוציא המחבר לאור בעניני הלכה, להורות את הדרך אשר ילכו בה בענינים שונים, עתה כתב קונטרס בשאלות אקטואליות, ובפרט בעת הזאת שנגיף הקורונה מתפשט, ושאלות רבות נשאלות כיצד יעשו ביום הכפורים הבעל”ט, על כן טוב עשה המחבר לפרט בקונטרס זה דינים אלו בפרטי דינים והורה את אשר יעשון ע”פ פסקי מרן פוסק הדור אאמו”ר רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל מספריו החשובים המאירים לארץ ולדרים, ומספרי ילקוט יוסף, שהוא בקי בהם היטב, וסידר הכל בשפה ברורה, דבר דבור על אופניו, תפוחי זהב במשכיות כסף, אשרי יולדתו, צינה וסוחרה אמיתו, ירבו כמותו בישראל, ותשואות חן חן לו.

הספר יוצא לאור לזכרו וע”נ הטהורה של הגאון החסיד מוהר”ר אהליאב חיון זצ”ל, שהתגורר בת”א עשרות שנים והרבית בה תורה, וישב על התורה ועל העבודה. וזכורני לפני כחמשים שנה, בעת שמרן אאמו”ר זיע”א, כיהן כרב ראשי וראב”ד בת”א, היה מכבדו במאד, וידע את האיש ואת ערכו עוד מימי לימודיהם בישיבת פורת יוסף לפני למעלה משמונים שנה, והמנוח זצ”ל היה שולח מכתבים למרן אאמו”ר הערות והארות בעניני הלכה, הן במה שהנהיג בת”א בזמנו, והן במ”ש בספריו יביע אומר. ומרן היה מכבדו ותמיד התייחס למכתביו והיה משיב לו בכבוד. ויש מכתבים מאחרים שהייתי רואה שמרן לא היה מתייחס, ובקושי היה עונה להם, אבל מכתביו של הגאון המנוח זצ”ל היה כלפיהם יחס מיוחד. ולמרות שהמנוח היה דבק בתורת הקבלה ובתורתו של רבנו גאון עוזינו הגרי”ח מבבל, עכ”ז היה מפלפל בדברי יביע אומר בטענות והארות להאיר עיני הלומדים בהלכה. וכל כוונתו היתה לשם שמים לבירור ההלכה. והיה מקבל את דבריו של מרן זצ”ל בכבוד רב ובהכנעה. ומרן היה מחזיר לו אהבה על אהבתו, הוקרה על הוקרתו, והיו בידידות נפלאה. וכמדומה שהיה אחד הרבנים הבודדים בתל אביב, בזמנו, שלמרן זצ”ל היה יחס מיוחד.

וגם אנחנו מיד לאחר בחירתנו לראשון לציון בשנת תשע”ג, המנוח זצ”ל קיבל אותנו בסבר פנים יפות בביתו, באהבה רבה, ועודד אותנו רבות להנהיג את הרבנות הראשית על פי יסודות ההלכה.

והנה בענין שיעור האכילה ביום הכפורים לחולה, האם הוא לפי נפח או לפי משקל, אנו משערים תמיד לפי המשקל ולא לפי הנפח, וכמו שהארכנו בזה בכמה וכמה מקומות. ואין הבדל בין יום הכפורים לשאר ימות השנה. וכדברי רב שרירא גאון שהשיעורים ניתנולחכמי ישראל, ובדקו מהו הנפח, וקבעו את המשקל לפי זה, ולכן הולכים תמיד אחר המשקל. וכך כתב הרב המגיד בפ”א מהל’ עירובין הי”א. בשם תשובות הגאונים וכך סובר הפתח הדביר, החיד”א מהר”ח פלאג’י בן איש חי ועוד ועוד.

ולכן, חולה או יולדת שהותר להם לאכול ולשתות ביום הכפורים, אוכלים פחות פחות מכשיעור, ששיעור האוכלים לחיוב כרת הוא ככותבת הגסה (תמרה גדולה), שהשיעור הוא כשני שלישי ביצה בינונית, שהיא שיעור שמנה עשר דרהם. ולמעשה נוהגים לתת לחולה או ליולדת לאכול כשיעור שלשים גרם לחמניה עם ליפתן (ששוקלים ומכינים אותם מערב יום הכפורים). ויפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור כדי אכילת פרס, לבל יצטרפו יחדיו. ונוהגים, שאם מתחיל החולה או היולדת לאכול בבוקר בשעה שמונה, ולקח הפרוסה, ששוקלת שלשים גרם ואכל אותה, יש לו להמתין עד שעה שמונה ועשר דקות, כדי שיתחיל לאכול הפרוסה השניה, ובשעה שמנה ועשרים דקות הפרוסה השלישית, ובכך אין מצטרפות.

ולענין השתיה צריך לשער שיעור מלא לוגמיו, כדי שיסלקנו לצד אחד מפיו, ויראה כמלא לוגמיו. ומשערים הכל לפי מה שהוא אדם, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. והוא פחות מרביעית, ובאדם בינוני השיעור הוא כארבעים גרם. וההפסק בין שתיה לשתיה, מן הדין די בשהייה כדי שיעור שתיית רביעית לאדם בינוני, כסתם מרן הש”ע (סי’ תריב סעיף י), אבל אם אפשר טוב לשהות בין שתיה לשתיה כדי אכילת פרס, דהיינו כתשע דקות, כמ”ש מרן בש”ע (סי’ תריח ס”ח). ואם אמרו הרופאים שצריך החולה לאכול ולשתות כהרגלו, ולא די בפחות פחות מכשיעור, מאכילים ומשקים אותו כל צרכו. (מרן בש”ע שם). [וכמבואר בילקוט יוסף ימים נוראים (עמ’ תשמט). ע”ש ומשם בארה].

ואם שכחו לשקול את הפרוסות מערב יום הכפורים, מותר לשקול אותם ביום הכפורים. שאין זה משקל לצורך מקח וממכר שאסרו חכמים, אלא לצורך מצוה, כדי שלא יבוא לאכול כשיעור איסור כרת. ילקוט יוסף שם (עמ’ תשנג ובהערה).

ודין השיעורין נאמר גם לחולה כמבואר בילקו”י ימים נוראים (עמ’ תשמ”ז).

וברכתי להגאון המחבר שליט”א שיה”ר וחפץ ה’ בידו יצלח, לברך על המוגמר בקרב הימים בעוד חיבורים טובים ומועילים, וילך מחיל אל חיל להגדיל תורה ולהאדירה, ברבות הימים ולהמשיך לזכות את הרבים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *