באחד הימים נכנסה אישה בוכייה לפני מרן פוסק הדור זיע”א, וסיפרה לו כי בנה צריך לעבור בדיקה רפואית קשה ומסובכת, בדיקה שעלולה לגרום לו נכות לכל ימי חייו.
מרן זיע”א בליבו הרחום השתתף מאד בצערה עד שגם הוא התחיל לבכות מרוב צער, וביקש ממנה שתביא לפניו את הילד שיברך אותו, וכשבא הילד לפניו, בירך אותו מרן זיע”א מעומק הלב.
משהגיע מועד הבדיקה, ביקשה האם מן הרופאים שיעשו צילום קודם שיתחילו במלאכתם המורכבת, והנה בצילום הכל היה נראה תקין לחלוטין, הבעיה נעלמה כלעומת שבאה, בעקבות תוצאות אלו החליטו הרופאים פה אחד לדחות את הבדיקה למועד אחר, והנה לא עבר זמן והנער הבריא כליל.
(משוש תבל).
