בשכונת מאה שערים שכנה לה חנות ספרים של מר שטיצברג, שהיה מחסידי גור. גם בחנות ספרים זו היה מרן זצוק"ל "מבקר" מידי פעם בפעם, לתור אחר ספרים, חדשים גם ישנים.
ומעשה היה בשנת ה'תשכ"ה, באחת הימים יצא מרן זצוק"ל מחנות זו, כשבידיו היה אוחז חבילת ספרים שקנה זה עתה, והנה תלמידו הוותיק הרה"ג דוד בן יצחק שליט"א הבחין במרן כשהוא מתהלך ברחובה של עיר וחבילת הספרים בידיו, מיד בראותו זאת רץ לעבר מרן לסייע בעדו, שהרי כבר אמרו חז"ל (ברכות ז:): גדול שימושה של תורה…
אך מרן זצוק"ל סירב לעזרתו, באומרו: "חפצים אחרים אני מסכים, אבל את ספרי הקודש רק אני מרים!", וזאת מרוב אהבתו וחשקו לתורה הקדושה, לא הוא היה יכול להיפרד מספריו אף לא לרגעים בודדים.
(משוש תבל).