הגאון הגדול חכם יעקב חיים סופר זיע"א בעל הכף החיים שהיום ט' בסיון יום פטירתו

תולדות חייו

הרב נולד בבגדאד בירת עיראק, בשנת ה'תרכ"ז (לפי שיטת דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב חיים סופר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3765; אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל, ירושלים תש"מ, עמ' 366) או ה'תר"ל (לפי שיטת לפי בניו ואחרים בהקדמה של המהדורה השנייה של הספר "כף החיים"; יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז, עמ' רמ"א; הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, כרך ג', ירושלים תשנ"ו, עמ' 1076.)

לרב יצחק ברוך ממשפחת "מוסה" ולאסתר. למד מאביו תורה וכתיבת סת"ם. התחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" בראשות הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל הרב אלישע דנגור. הושפע בלימוד תורה וקבלה מהרב יוסף חיים – בעל ה"בן איש חי", והוסמך על-ידו למו"צ. נשא לאשה את פרחה בדהובא. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".

בראש חודש סיוון ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין. גר בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת ה'תרס"ט הקים עם הרב יחזקאל עזרא הלוי, החברותא שלו, את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק.

נפטר בגיל 69, ביום שבת, ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939). נקבר בחלקת החסידים שבהר הזיתים.

על מצבתו נכתב:

"מ"ק פה נגנז ארון הקודש הרב החסיד העניו המקובל בעל המחבר ספר כף החיים על שו"ע או"ח ויו"ד הרב המפורסם יעקב חיים סופר בן יצחק ברוך זצוק"ל נלב"ע ביום ש"ק ט' סיון התרצ"ט תנצב"ה "

 

רבותיו

הרב אלישע דנגור, הרב יוסף חיים, הרב חיים שאול הכהן דוויק

תלמידיו הרב יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף

ספרו כף החיים

במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת והדפסת חיבורו "כף החיים" על השולחן ערוך, בשמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה.

לאחר פטירתו, בשנת ה'תשי"ז, הדפיסו בניו, שלום ומשה סופר, מהדורה חדשה של החיבור, והוסיפו כרך נוסף על יורה דעה, מתוך כתב ידו. החיבור הוגה ותוקן על ידי מרן פוסק הדור הראשון לציון רבנו  עובדיה יוסף זיע"א, שגם כתב את החלק החסר בכרך החדש (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט), בסגנון הספר. ויחד עם רבו הרב עזרא עטיה כתב את ההקדמה למהדורה.

תיאור הספר

ספר כף החיים הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך העוסק בהלכות יום יום, וכן על תחילת חלק יורה דעה בשולחן ערוך העוסק בהלכות איסור והיתר. הוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך, וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית והקבלית לאורך הדורות.

בספרו זה מדלג המחבר על הלכות כתיבת סתו"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות), המצויים בשולחן ערוך אורח חיים סימנים לב-לו, לט ו־מב, שנכללו בספר קודם שלו, קול יעקב.

רוב הכתוב ב"כף החיים" הוא לקט שנאסף מחיבורי רבנים אחרים, ראשונים ואחרונים עד אחרוני דורו, וכן מספרי קבלת האר"י והרש"ש. ביניהם מעט חיבורים קדומים אשר היו תחת ידי המחבר בכתבי-יד ולא ראו בזמנו אור בדפוס, וכן ספרים נדירים שהודפסו במהדורות מצומצמות אך היו מצויים בספרייתו של הרב המחבר.

הספר הכולל כיום עשרה כרכים נתחבר על ידי מחברו בירושלים במשך קרוב לארבעים שנה, כאשר שמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך נוסף על יורה דעה הדפיסם המחבר עצמו, וכעשרים שנה לאחר פטירתו הדפיס בנו ר' משה סופר כרך נוסף על יורה דעה מתוך כתב-ידו, בהגהת מרן רבנו הגדול פוסק הדור הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זיע"א אשר אף השלים את החיבור (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט) על פי דרכו, כאשר התוספת שלו מהווה כרבע מנפח החיבור של כרך זה.

ספר זה דומה במבנהו לספר ההלכתי "משנה ברורה", באשר שניהם מבארים דברי השולחן ערוך, מכריעים ופוסקים הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות, אך בשונה מהמשנה ברורה, ה"כף החיים" אינו מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה בלבד, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף על-פי כללי הלכה שבידו – מכריע.

כמו כן בניגוד ל"משנה ברורה", ה"כף החיים" מביא בהרחבה גם את שיטות ופסקי המקובלים, בפרט האר"י והרש"ש. בכך הוא ממשיך את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים.

הספר משמש כספר הלכתי חשוב לרוב עדות ישראל, ובעיקר בקרב עדות המזרח.

שיטת הפסיקה

שיטת הפסיקה של ר' יעקב חיים בעיקרה היא כשל חכמי ספרד ועדות המזרח מדורו של החיד"א בערך ואילך, שיטה המשלבת למסורת הפסיקה הקלאסית המתבססת על תלמוד ופוסקים ולמסורת עדות המזרח הפוסקת כמרן רבי יוסף קארו – את פסיקת הקבלה של הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ותלמידיו, ובדורות מאוחרים יותר אף את קבלתו של הרב שלום שרעבי (הרש"ש) ותלמידיו. בכך בעצם ייחודיותו העיקרית של הספר בתור פרשן השולחן ערוך, שמשלב נגלה עם קבלה, ונוטה להכריע כקבלה. כמו כן מביא פעמים רבות מנהגים, תפילות וכוונות המיוסדים על-פי הקבלה.

בנוסף לכך נוטה כף החיים בפסיקותיו בדרך כלל לחומרא, או על-פי הקבלה כנ"ל, או מתוך כוונה לצאת ידי כל השיטות. בדרך כלל גם מחפש פתרונות, לפעמים טכניים, כדי לצאת ידי כל השיטות.

בקבלתו ובחומרותיו נחשב כממשיך דרך פסיקתם של חכמי בבל, כשבעיקרם רבו הרב יוסף חיים מבגדאד מחבר הבן איש חי. אמנם ישנם מקרים בהם הוא מחדש חידושים וחולק אף על רבו הרב יוסף חיים, כדוגמת חיוב אמירת תיקון חצות על ידי נשים – דבר שאינו מצוי ואף רבים מהפוסקים מסתייגים מכך.

אחר פסקיו, שבדרך כלל הם פסקי חכמי עדות המזרח והבן איש חי, נוהגים חלק מהציבור הספרדי-שמרני, בשונה מהנוהגים על-פי הרב עובדיה יוסף המעדיף פסיקה הצמודה למרן רבי יוסף קארו מעל פסקי הקבלה והמנהגים. כשיטת ה"כף החיים" הייתה גם שיטתם של חבריו תלמידי הבן איש חי כדוגמת הרב צדקה חוצין ועוד, וכך נוהגים תלמידיהם דוגמת הרב יהודה צדקה והרב בן-ציון אבא שאול ראשי-ישיבת פורת יוסף, וכן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שבספריו ובסידורו "קול אליהו" מצטט רבות את ה"כף החיים". כמו כן הרב רפאל ברוך טולידנו ממקנס שבמרוקו בעל קיצור שולחן ערוך נוטה בספרו רבות אחר פסקי בעל כף החיים.

בעקבותיו

בעקבות הציטוטים הרבים בספר "כף החיים" מכתבי האר"י, יצא ספר "שלחן אריאל" המראה כל הלכה המובאת בכתבי האר"י היכן מובאת בכף החיים. כמו כן יצא ספר "שינון הלכה" בו מובאת תמצית ההלכות המובאות בספר כף החיים.

קיים ספר הלכתי נוסף בשם "כף החיים" של הרב חיים פאלאג'י. ספר זה קדום מ"כף החיים" של הרב סופר, ואף זה האחרון מצטט ממנו בעשרות מקומות בספרו. כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים סופר או כף החיים פאלאג'י).

הספר יצא במהדורתו הראשונה בשנת תר"ע באותיות כתב רש"י. בשנת תשע"ה יצאו כרכי החיבור במהדורה חדשה, מוגה ומהודר ובאותיות מרובעות עם מבוא מקיף ותולדות בראשיתו. כולל השלמות רבות מכתב ידו, שנמצא לאחר 78 שנים בגניזת גג בית הכנסת בבא תמא.

ספריו

כף החיים – י' חלקים, על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קי"ט

קול יעקב – על הלכות סת"ם, ירושלים ה'תר"ע

חיים עד העולם – דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, ירושלים ה'תרפ"א

יגל יעקב – דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תרס"ו

ישמח ישראל – ב' חלקים, דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תשמ"ט

חוקי חיים – דרשות בציבור, ירושלים ה'תרע"א

קובץ תשובות (י' תשובות בהלכה) נדפסו לראשונה בספר שיח שושנים

ספרים נוספים שלו מצויים בכתב יד, בהם: באר מים חיים – שו"ת; בית יעקב – דרשות על פרשת השבוע; חפץ בחיים – דרשות; עדות ביעקב – דרשות לארבע פרשיות, שבת הגדול ועוד וביאור פרקי אבות; חזיונות חיים – קרוב ל-800 חלומות וגילויים; הערות והארות על ספר זבחי צדק; קונטרס קטן כוונות הפסח על הגדה של פסח.

 

נינו הוא הרב יעקב חיים סופר, שעומד בראש ישיבת 'כף החיים' שהוקמה על שמו. בה'תשל"ט, ונקראת על שם הספר "כף החיים", שחיבר אבי סבו, הרב יעקב חיים סופר. תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד בירושלים. בשנת ה'תשנ"ב עברה הישיבה לרחוב 'אהלי יוסף' בעיר.

 

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הדליקו נר לכבוד ולע"נ הצדיק הגאון חכם יעקב חיים (סופר) בן אסתר זיע"א ותזכו לישועות אמן.