בחודש כסלו שנת ה'תשס"ח נכנס הגאון רבי פנחס זביחי שליט"א אל הקודש פנימה לפני מרן זיע"א, כדי להראות לו את חיבורו שעומד לצאת לאור עולם, בעניין "ברכת החמה".
תוך כדי הדברים הזכיר הרב זביחי את דברי הגאון רבי מאיר הלוי מאוסטרובצה זצ"ל שמזמן בריאת העולם ועד עתה חל מועד ברכת החמה רק שלשה פעמים בערב פסח, הראשון בגאולת מצרים, השני בעת גאולתנו בימי מרדכי ואסתר, והשלישי בערב פסח של שנת ה'תשס"ט, ואי"ה במהרה תבא הגאולה.
מרן בשומעו זאת החלו עיניו זולגות דמעות, והפטיר ואמר: "הלא זו היא תפילתנו מאז ומתמיד בכל עת ובכל שעה שיחיש הקב"ה גאולתנו ופדיון נפשנו ויגלה במהרה משיח צדקנו…".
היה זה מעמד נורא הוד, אשר כל הנוכחים בו הזילו דמעות נרגשות נוכח דמעותיו הטהורות של מרן פאר הדור והדרו, אשר גדול כאבו וצערו על צערה של השכינה המתפלשת בעפר.
(משוש תבל).