היום נלמד הלכות שליח ציבור
א. לכתחלה יש לחזר אחר שליח צבור נשוי, והוא מבן שלשים שנה ומעלה. ואם נזדמנו לפנינו אחד שהוא בחור ישיבה ירא שמים, ותורתו אומנותו, ואין לו שלשים שנה, וגם אינו נשוי, ויודע להיות ש"צ כראוי, ולעומתו יש אחד שהוא למעלה מגיל שלשים שנה ונשוי, והוא איש פשוט, בחור הישיבה עדיף. וכן התוקע בשופר ישתדלו שיהיה ירא שמים ובן תורה.
ב. שליח צבור שיש לו קול ערב, ומסלסל בקולו הערב והנעים בתפלתו, ומכוון לשם שמים, ושמח בלבו על שנותן הודאה להשי״ת בנעימה, תבא עליו ברכה, ובלבד שיתפלל בכובד ראש ובענוה, באימה וביראה. אבל אם השליח צבור משמיע קולו כדי שישבחוהו העם על קולו הנעים, הרי זה מגונה, על זה נאמר "נתנה עליו בקולה על כן שגאתיה".
ג. מכל מקום לא יאריכו שליחי הצבור בתפלתם מפני טורח הצבור, ברנה יקצורו.
(חזון עובדיה ימים נוראים)
