היום נלמד הלכות שמחת תורה
א. אם טעה בתפלתו ואמר ״את יום חג הסוכות הזה״ וחתם, ונזכר באמצע ברכת רצה, יחזור לברכת אתה בחרתנו. והוא הדין אם נזכר אחר כך בברכת שים שלום, או אפילו באמצע ״אלהי נצור״, חוזר לאתה בחרתנו, ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפלה. [וטוב שיתנה ויאמר: אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל
כדת, ואם אינני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלתי זו תפלת ״נדבה״].
ב. אין הבדל בזה בין אם היה יודע שהוא יום שמיני עצרת וטעה בלשונו, ואמר ״את חג הסוכות הזה״, לבין אם טעה ושכח שהוא יום שמיני עצרת, לעולם הוא חוזר לראש. והוא הדין למי שטעה בקידוש של יום שמיני עצרת, ואמר ״את יום חג הסוכות הזה״ שיחזור לראש.
ג. כל מי שמרבה לשמוח בשמחת התורה, בריקוד ובמחיאות כפים, הרי זה משובח.
ד. בחוץ לארץ יש נוהגים לעשות ההקפות ושמחת תורה בשני הימים, בשמיני עצרת ובשמחת תורה, ויש להם על מה שיסמוכו.
