כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות כט-לב.
א. אם רוב הקהל בעיר קבלו עליהם שבת מבעוד יום בבית הכנסת, המיעוט נמשך אחריהם, אפילו לא היו המיעוט בבית הכנסת ואמרו בפירוש שאין ברצונם לקבל שבת, נמשכים בעל כרחם אחר הרוב. מרן בש"ע. ואם יש בעיר בתי כנסת רבים אין אחד מבתי הכנסת נמשך אחר בית כנסת אחר, אפילו שנמצא רוב בבית הכנסת האחר. אבל יחיד שמזמין מנין בביתו, אפילו הוא מנין קבוע, בטל אצל הרוב. ויחיד שמתפלל תמיד בבית הכנסת אחד, ובאותו בית כנסת קבלו עליהם שבת, אם רוב העיר עדיין לא קבלו שבת מותר בעשיית מלאכה.
ב. אשה שהדליקה נרות שבת מבעוד יום ונתכוונה לקבלת שבת, אף על פי שהאשה אסורה בעשיית מלאכה, אין הבעל נגרר אחריה, ורשאי להתפלל אח"כ מנחה של חול, וגם מותר בעשיית מלאכה. וכן הבעל שקיבל שבת מבעוד יום אין האשה נגררת אחריו, ומותרת בעשיית מלאכה ובהדלקת נרות שבת.
ג. פתילה שמדליקים בה לכבוד שבת צריכה להיות פתילה הנמשכת אחר השמן שתדליק יפה. וכן השמן שמדליקים בו לשבת צריך שיהיה שמן שנמשך יפה אחר הפתילה, אבל פתילה שאינה נמשכת אחר השמן, כגון משי או צמר ופשתן שאינו מנופץ יפה, וכן שמן שלא נמשך אחר הפתילה כגון שמן קיק ואליה וחלב אין מדליקין בהן, משום גזרה שמא יהיה אור הנר אפל, ויטה את השמן לפתילה בשעה שבא להשתמש לאורה. ושמן של גרעיני צמר גפן בזמן הזה מותר להדליק בו. ונרות שעוה שלנו שכרוכים סביב הפתילה, מן הדין מותר להדליק בהם, אולם יותר נכון לנהוג להדליק בנר של שמן, ושמן זית מצוה מן המובחר.
ד. מי שקיבל עליו שבת מבעוד יום, מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה. וכן הדין במוצאי שבת, דמי שממשיך סעודה שלישית בשבת לאחר צאת הכוכבים, מותר לו לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל, לעשות לו מלאכה ולבשל לו דבר מאכל, ומותר לו ליהנות מאותה מלאכה.
