פרשת בלק – הלכות יין נסך, הלכה יג. פרשת פינחס – הלכות מעקה, הלכות א-ג
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
א. השולח לחבירו על ידי גוי חתיכות בשר או דג, שאם יחליפם הגוי עלול חבירו להכשל באיסורי תורה, צריך לחתום אותם בשני חותמות, והוא הדין לשולח לחבירו יין על ידי גוי. אבל השולח חומץ יין, או יין מבושל, או גבינה וחלב, מותר לשלוח על ידי גוי בחותם אחד.
ב. בית האוצרות ובית הבקר ובית העצים, אם הדבר מצוי להשתמש בגג שלהם, נכון להחמיר לעשות שם מעקה, בלי ברכה. אבל בית דירה שעשוי לתשמיש קבע, גגו חייב במעקה בברכה, אם עולים אליו להשתמש בו לכיבוס בגדים ושטיחתם, וכן לטיול ולשינה בלילות בימות הקיץ החמים, וכיוצא בזה.
ג. צריך להזהר מאד במצות עשיית מעקה לגג הדירה, שיש בזה גם מצות לא תעשה, שנאמר ולא תשים דמים בביתך. וכבר נאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם.
ד. העושה מעקה לגגו, צריך לברך על עשיית המעקה, אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה. ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש אחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
