היום נלמד הלכות דין אמירה לגוי'
א. אם באו אליו אורחים סמוך לערב שבת, רשאי לעשר פירותיו כדי לכבדם בהם, שהיא מצוה חשובה (שבת קכז. ש״ע סי׳ שלז ס״א). ונחלקו הפוסקים בדין העושה מלאכה שאינה צריכה לגופה, דקיימא לן כר׳ שמעון שפוטר עליה, ואין בה אלא איסור שבות, שיש אומרים שאף על פי כן אסור לישראל לעשותה בבין השמשות, מפני שחמור השבות הזה יותר משאר שבות, ויש אומרים שדין שבות זה ככל השבותים ולא גזרו עליו בבין השמשות. ובמקום צורך גדול או מצוה, יש לסמוך על הפוסקים המתירים.
ב. חולה שאין בו סכנה, בשבת, אומרים לגוי ועושה לו כל צרכיו, ואם יש צורך עושה לו הגוי אפילו דברים האסורים מן התורה, כגון לאפות לו ולבשל לו. ומותר לומר לגוי לנסוע להביא לחולה סמי מרפא, ואפילו דרך רשות הרבים (במקום שאין עירוב). וכן אם יש צורך כוחל עיניו מן העכו״ם.
(חזון עובדיה שבת ג')
*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh
