היום נלמד הלכות בדיקת חמץ
א. ביום יד ניסן מסוף ארבע שעות עד סוף חמש שעות החמץ מותר בהנאה, ורשאי למוכרו לגוי, או להאכילו לבהמה חיה ועוף, ובלבד שיעמוד אצלם לראות שלא יצניעו החמץ, ויבער כל מה שישיירו ממנו.
ב. מתחלת שעה ששית עד סופה אסור החמץ בהנאה מדברי סופרים. לכן יזדרז לבטל החמץ לפני כן, שמשעה שנאסר בהנאה אין הביטול מועיל.
ג. תושב ארץ ישראל שיש לו חמץ בארצות הברית, ולפני ערב פסח ביקש מהרב המקומי למכור לו את החמץ לגוי, והרב מכר את החמץ בערב פסח לפני זמן איסורו שם, אבל לפי שעות ארץ ישראל, היה זה בשעות שכבר נאסר החמץ בארץ ישראל, נחלקו האחרונים אם יש ללכת בזה אחר מקום המצאו של החמץ, או אחר מקום בעליו של החמץ. ומכיון דהא דקיימא לן חמץ שעבר עלי והפסח אסור בהנאה הוא רק מדרבנן, משום קנס שעבר על בל יראה, בכהאי גוונא שלא יצא הדבר מכלל ספק, הוי ספק דרבנן ולקולא. והחמץ מותר לאחר הפסח. וטוב שיבטל אותו ברוב חמץ שנמכר כדת.
(חזון עובדיה פסח)
*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh
