היום נלמד הלכות לש
א. המבשל תבשיל בשבת או האופה פת או הצולה בשר, או המטגן בשמן, חייב. וכן המבשל סממנים (לצבוע בהם) חייב.
ב. פת שנאפה מותר ליתנו על פלאטה של שבת, וכיוצא בה, כדי להקשותו באופן שיגיע להיות צנימים, שאין אפיה אחר אפיה.
ג. דבר שנאפה או נצלה מותר מן הדין ליתנו אפילו בכלי ראשון, שאין בישול לא אחר אפיה ולא אחר צליה. והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ועל ידי עירוי מרק רותח מכלי ראשון על הפת שנאפה מותר לכתחלה. וכן מותר ליתן בשר שנתבשל על גבי פלאטה של שבת שיהיה כעין צלי, שאין צליה אחר בישול. וכן מותר ליתן בשר צלי לתוך הרוטב של כלי ראשון, אחר שהעבירוהו מן האש, שיהיה רך יותר ,שאין בישול אחר צליה. שכן הוא דעת רוב הפוסקים. וכן פסק מרן שקבלנו הוראותיו. ואחינו בני אשכנז נוהגים להחמיר בכל זה כדעת הרמ״א.
(חזון עובדיה שבת ד')
*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh
