הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני א' בשבט תשפ"ב
הלכות המפליג בספינה וההולך בשיירא
א. היוצאים בשיירא במדבר הגדול, וידוע לכל שהם צריכים לחלל שבת מפני הסכנה, שלא יוכלו לשהות בשבת במדבר לבדם, ויוצאים חוץ לתחום בשבת, מותר להם לצאת לשיירא ביום א' וב' וג', ותו לא, וכאשר יגיעו למדבר במקום סכנה ויצטרכו לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול שבת, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.
ב. העולה לארץ ישראל ונזדמנה לו שיירא אפילו בערב שבת, כיון שדבר מצוה הוא יכול לצאת עמהם, ואם אפשר פוסק עמהם לשבות, ואם אחר שיהיו במדבר לא ירצו לשבות עמו, יכול ללכת עמהם אפילו חוץ לתחום, מפני פקוח נפש. ואם נכנס לעיר אחת בשבת מהלך את כולה, ואפילו אם הוא נמצא מחוץ לעיר מותר להכנס לעיר, כיון שלדבר מצוה יצא, הילכך יש לו אלפיים אמה לכל רוח.
(חזון עובדיה שבת חלק א)