היום נלמד רחיצת הידיים בחומר נשירה
א. מי שרגיל להתרחץ כל גופו מדי יום ביומו, ואם לא יתרחץ בשבת בכל גופו יצטער מאד, מותר לו לרחוץ את כל הגוף גם בשבת במים שהוחמו מערב שבת, ובלבד שיזהר שלא יסחט שערותיו.
ב. אסור לתת על בטנו בשבת כלי שיש בו מים חמים, שמא ישפכו על רוב גופו ונמצא כרוחץ במים חמים בשבת, ואפילו בחול אסור לעשות כן מפני הסכנה, שפעמים שהם רותחים. ואם הכלי סגור היטב ואין לחוש לכך, מותר.
ג. אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו בדבר שהוא בודאי משיר את השיער, כגון ״אהלא״, ואף על פי שאינו מתכוין להשיר שיער אסור, משום דהוי פסיק רישיה, והנוטל שיער מגוף האדם חייב משום גוזז.
ד. מותר לרחוץ ולחוף את הידים עם עפר לבונה ועפר פלפלין ועפר יסמין ובמי זיתים ובמי לימון (שאין הם מורידים את השיער בוודאות), ואינו חושש שמא ישיר שיער, מפני שאינו מתכוין לכך, ודבר שאינו מתכוין מותר. ואם עירב ״אהלא״ עם עפר הפירות והרוב מהאהל אסור.
