שאלה:

יש לי ילדים קטנים ברוך ה', וכדי שהם לא יהיו עייפים בקידוש, ברצוני להתפלל ערבית של יום טוב בפלג המנחה, וכך אגיע לבית בשעה מוקדמת, ובעזרת ה' יתברך כל הסעודה תעבור בשמחה ובטוב לבב. האם אני רשאי לעשות כן בחג השבועות?

תשובה:

נאמר בתורה לגבי ספירת העומר "שבע שבתות תמימות תהיינה", והיינו 49 הימים שאנחנו סופרים בהם את העומר. ויש שלמדו מכאן שאין לעשות קידוש של ליל חג השבועות קודם צאת הכוכבים, משום שהחג חל לאחר שנגמרו 49 יום, ויום ה50 הוא החג. ואם יעשה קידוש קודם צאת הכוכבים נמצא שהוא מחסר מיום ה49, והתורה אמרה שיש צורך בימים "תמימים" דהיינו שלמים. [כן כתב אבי השל"ה הקדוש, רבי אברהם הלוי הורביץ, בספר עמק ברכה (דף סט ע"ג) שכן קיבל מרבותיו. וכן הוא בשו"ת משאת בנימין (חידושי דינים שבסוף הספר, או"ח סימן ד). והובאו דבריהם בשאר ספרים מרבותינו האחרונים ע"ה].

וגם לשיטתם מותר להתפלל ערבית של ליל יום טוב מבעוד יום, שהרי שנינו בגמרא ברכות (כז:) שרב היה מתפלל את תפלת ערבית של שבת – בערב שבת (ביום שישי), ורבי יאשיה היה מתפלל את תפלת ערבית של מוצאי שבת – בשבת. ומוכח שאין בעיה להתפלל ערבית של יום מסוים ביום שלפניו או ביום שלאחריו.

אך מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ו (סימן לו) שמעיקר הדין לא חוששים לחומרא זו, דהא אין אנו יכולים לגזור גזירות ולעשות לימודים מפסוקים מדעתנו. מה שלא כתוב בתלמוד. ונמצא שניתן לקדש מבעוד יום, אחרי פלג המנחה.

וכל שכן בארצות אירופה שיש להם זמן רב מזמן שמתחילה השמש לשקוע עד שמגיע זמן צאת הכוכבים, ובפרט שצריכים להישאר ערים כל הלילה וללמוד את התיקון החשוב שעושים בלילה קדוש זה, ואם ימתינו עד צאת הכוכבים ויעשו סעודה לאחר מכן, כבר יגיע זמן חצות, ובקושי יספיקו ללמוד התיקון.

ובפרט שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, א"כ אף לעניין תמימות אין להקפיד בזה אלא מדרבנן. וכיון שבין השמשות הוא ספק יום ספק לילה, ממילא ספיקא דרבנן לקולא (כשיש לנו ספק בדין מדרבנן, אנו פוסקים להקל). וא"כ ניתן לעשות קידוש מיד כשמגיעה השקיעה.

ולכן להלכה:

במקומותינו שאין זמן רב בין השקיעה לצאת הכוכבים, נכון לחוש לדברי המחמירים ולקדש אחרי צאת הכוכבים (אך להתפלל יכולים מפלג המנחה, ורק יחזרו על קראית שמע) אך בארצות אירופה שהזמן ארוך עד שמגיע זמן צאת הכוכבים יכולים להקל לקדש מבעוד יום, וטוב שיקדשו לאחר השקיעה. ואף בארץ ישראל, במקום שיש צורך, כגון בנדון שלנו – שהילדים יהיו עייפים אם יתחילו את הקידוש בשעה מאוחרת, אפשר להקל ולקדש מבעוד יום. וראה למרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר ושבועות.

נכתב ע"י הרב אליהו דניאל אוזן – יו"ר המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל.