שאלה:
כשמוציאים ספר תורה בתשעה באב מההיכל, לאן מוליכים אותו? כי שמענו שיש כמה מנהגים בדבר הזה?
תשובה:
בספר חמדת ימים (דף פז סע"א) כתב, שהמנהג בבית הכנסת שלהם שכשמוציאים ספר תורה, מניחים אותו על גבו של איש כפוף כשפניו למטה. בשו"ת זרע אמת (חלק ג, חלק אורח חיים סי' עו) כתב, שבדבר הזה נחלק הגאון רבי בנימים הכהן זלה"ה עם הגאון מהר"י לינגו זלה"ה, שבאותו מקום היה המנהג לעשות כן, לתת את הספר תורה על גבו של איש, ורבי בנימין רצה לבטל את המנהג הזה, וטעם שהוא מנהג גרוע ומוזר. אך מהר"י לינגו חלק עליו, וסבר שאין לבטל את המנהג. ובעל שו"ת דבר שמואל אבוהב, למרות שבספרו (סי' רמא) כתב, שהמנהג הזה גרוע, והוא לא מצא בו שום טעם, בכל זאת יעץ לרבי בנימין שלא לבטל את המנהג בכח גדול וביד חזקה, אלא רק בשלום ובנחת.
והנה במסכת סופרים (פרק יח הלכה ז) מובא, שמניחים את הספר תורה על הקרקע בתשעה באב עם כסות שחורה, ואומרים "נפלה עטרת ראשנו". ובספר נחל אשכול ביאר, שאין הכוונה שמניחים את הס"ת על הקרקע ממש, אלא על גבי ספסל במקום נמוך, וכמו שכתב בספר האשכול (חלק ב עמוד יז).
אך בסידור רש"י (סי' תז) כתב, שמניחים את הספר תורה במקומו הרגיל, כמו בשאר הימים, כדי שלא יבואו למעט בכבוד התורה. וכן הוא בספר איי הים (סי' קנה דף סב ע"א) שכתב, שמביאים את הספר ומניחים אותו על הבימה בלי שום שינוי. וכתב על זה מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה בחזון עובדיה ארבע תעניות (הלכות ומנהגי יום תשעה באב, הערה טו, ד"ה המנהג פשוט, עמוד שפט) "ולכן גם אנו נוהגים כן לחלוק כבוד לתורה, ואין משנים מקום הספר תורה".
לסיכום:
כשמוציאים את הספר תורה בתשעה באב, יש להניחו על הבימה, כבשאר ימות השנה.
נכתב ע"י הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל
יש לכם שאלה בהלכה?
נשמח לענות לכם בפורום שלנו, בקישור הזה