הסיפור הבא הינו סיפור אמיתי לחלוטין, והנני מאמין שרבים מקוראי טור זה מכירים סיפור כזה באין-ספור צורות ותופעות.
משפחת לוי הינה משפחה שקטה ונחמדה, זוג ההורים יוכבד וקהת עושים הכל למען ילדיהם, הם עשו את כל המאמצים בכדי שילדיהם ילמדו במוסדות האיכותיים ביותר, עמדו בקשר מתמיד עם מורי ומורות הילדים, ובכל זאת ביום בהיר החלו להישמע חריקות מכיוונו של אחד מהילדים הבוגרים בבית. בתחילה היה זה אדישות וזלזול קליל בדברים שבקדושה, אט אט החל הנער מחציף את פניו כלפי הוריו, מרים עליהם את קולו, וזורע בבית אוירה של כעס ושנאה.
ההורים ההמומים לא איבדו עשתונות, בירורים מעמיקים שערכו הובילו אל מומחה מס' 1 בהבנת נפש הילד, הם קבעו עמו פגישה ל-40 דקות בלבד, הם הסכימו גם לתעריף הגבוה של הפגישה 360 ₪, וכשסוף סוף החלה הפגישה בדחילו ורחימו ישב המומחה מס' 1 והתענין לפרטי פרטים על סדרי חייהם של בני המשפחה, ועל הרגליו של הנער, שעוד בטרם הספיק להתחיל לדבר כבר הפגישה תמה והם נאלצו להזמין פגישה נוספת ושוב להיפרד מ-360 ₪, וכך עוד פגישה ועוד פגישה, עד שהם הבינו שחוץ מלפרנס את זרעו וזרע זרעו של המומחה אין שום תועלת בפגישות אלו, וניסו לחפש חברותא איכותית עבור בנם.
אכן לא חלף זמן רב והחברותא האיכותית נמצאה בדמותו של אברך מזוקן קצוצות וממושקף, בעל תואר אקדמי בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, בוגר המכללה לחינוך ובעל ותק של שנים רבות בקידום בני נוער, כמובן שגם הלימוד החווייתי עמו לא היה בחינם, ועד שההורים הבינו שאם רצונם להמשיך לספק תעסוקה לאותו אברך יהיה עליהם לקחת משכנתא לקח זמן לא מועט, וכך הם נדדו ממומחה למומחה כשהם מפזרים כספים ומשקיעים משאבים ומאמצים עבור בנם יקירם שמיום ליום הולך ומדרדר יותר ויותר.
אימרו נא אתם, עם כל הכבוד להורים מסורים אלו, מה הם עדיין לא עשו עבור בנם?
ובכן, תתפלאו לשמוע אך ישנו דבר אחד שאותו הם יכלו לעשות בחינם בכל זמן ומכל מקום, והתועלת שלו מובטחת הרבה יותר מכל הניסיונות שהם ערכו עד כה, ולדבר זה קוראים "תפילה"!
אין ספק שאילו האב היה שם את נפשו בכפו ומשקיע מאמצים להתפלל להצלחת בנו, וכל שכן אילו האם שדמעתה מצויה הייתה עושה זאת, היו הדברים פועלים פי כמה יותר טוב מכל פעולותיהם העקרות של אותם אנשים הנקראים "מומחים", כשכל מומחיותם הינה רק להוציא כסף מהורים תמימים וחסרי ישע!
בהתבוננות יותר מעמיקה נגלה כי ההבנה על כחה של התפילה להועיל יכולה להיות גם בהסתכלות הפשוטה בעיני הבשר שלנו.
שהרי כשהאב מפנה את עצמו מכל עיסוקיו ומקדיש זמן מיוחד אך ורק להתפלל על בנו, ובפרט אם לשם כך הוא השקיע מאמצים וויתר על הרגלים וסדרי יום, ממילא חודרת ללבו ההכרה כי הטיפול בבנו נתון אך ורק בידיו של הקב"ה, ומה לו לכעוס ולרגוז ולרטון על בנו ועל מעשיו?
וכמובן גם במישור הרוחני חזקה על תפילה מעומק הלב שאינה שבה ריקם, וכפי שהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א מרבה לעורר…
הכותב: הרב אליהו כהן
מחבר הספרים "מעדני המלך" – ד' חלקים.
לתגובות: piniben26@gmail.com
