הלך מאיתנו גאון עצום, רב רבנן, הרב הראשי לישראל לשעבר הראשון לציון כמוהר"ר אליהו בקשי דורון זצוקלה"ה. בעל ה"בנין אב", שו"ת ו' חלקים, שיחות ומאמרים עה"ת והמועדים, רפואה והלכה.
על הרב יאות לומר "ואת צנועים חכמה", חכמתו וגדולתו הוסתרו בצניעותו ובפיקחותו המיוחדת. אם כי היה נראה שקט אבל לא חת לומר את אשר על ליבו (רואים כך מכמה וכמה תשובות בספריו).
הרב חיבר ספרים נפלאים בכל מכמני התורה. הכל בלמדנות ובבקיאות נפלאה. חכם גדול שהקיף את התורה בצורה נפלאה. זכורני שכאשר קראתי כמה מתשובותיו בספריו שו"ת "בנין אב" הייתי נפעם מעומק הלמדנות והשילוב של הבקיאות והיה נראה כאילו ראש ישיבה ליטאי מוסר שיעור בדרכו של מרן מופת הדור הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
באגדה היו לרב רעיונות נפלאים שיחותיו על פרשת השבוע מקוריים ביותר. הדברים שזורים כפתור ופרח במערכה לקראת מערכה ממש כמו ספריו בהלכה.
באחת משיחותיו ששמעתי, כאשר דיבר אל מורי ההוראה לפני כמה שנים, ובו הייתי נוכח, שבה את ליבי רעיון יפה שאמר, ולי היה חידוש, ומתוך יופיו נחקק בזכרוני עד היום (וכמדומה אמר כך בשם הספורנו). וזה תורף דבריו: קשה, למה משה רבינו נקרא 'משה' הרי השם 'משה' הוא שם של אדם שעושה פעולה ואילו משה רבינו היה משאוי שבתיה בת פרעה היא משתה אותו מן הנהר ולא הוא משה מישהו אחר והיה מן הראוי שיקרא 'משאוי'. ואז אמר הרב, רוח הקודש נזרקה וידעה שמשה רבינו יקרא כך על שם העתיד שמשה יהיה מושיען של ישראל ומנהיגן ויהיה בכל ימיו בתפקיד של 'מושה' אחרים ולכן נקרא כך. ואז אמר, זה תפקיד שלכם רבני ישראל ומורי ההוראה להיות בגדר 'מושה', להיות מנהיגים לרדת אל העם ולשרתו לראות את צרכיו ולהושיעם. והוספתי אני על דבריו שאולי זה מה שכיוונו רז"ל שאמרו כל ת"ח הוא בגדר משה ודאיתא בגמ' כמה פעמים 'משה שפיר קאמרת' והיינו שכל ת"ח צריך להיות בבחינת 'משה' לרדת אל העם וללמדן את תורת ה' להנהיג את צאן עדתו ולאלפו בינה.
האמת שבאותו רגע הרגשתי מה היא אחריות של רב, מה גודל התפקיד, והיו הדברים נאים למי שאמרם, וכמו ששמענו היום את ההספדים מגדולי ישראל בגודל מעלתו בתפקידיו הרבניים.
את הגאון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל פגשתי בכמה צמתים:
זכורני כי כאשר כיהנתי כרב בית הכנסת עטרת יוסף (ולימים זכור לאברהם) בגבעת זאב, ברגע חתימת ההסכם עם הנדיב פיצ'וטו, שתרם עשרות בתי כנסיות בעידודו של הרב זצ"ל בכל אתר ואתר והיה הקובע בכל ענייני הקרן, הלכתי עם הגבאים היקרים שלנו לרב לרגע חתימת ההסכם שהיה בלשכתו אשר בישיבתו בירושלים, ונדהמתי מעצם מידותיו התרומיות, ענוה מיוחדת במינה. הרב ברכני בברכות לרוב והרגשתי את גדלותו במידות ובענוה ובתורה בצורה מוחשית. אדם מיוחד במינו.
באותו מעמד ראיתי את מסירות נפשו, שלרוב יסוריו לקח לו כמה דקות להגיע מרכבו ללשכה, שלאדם רגיל לוקח כמה שניות, הכל כדי להקים עוד מקום של תורה, עוד מקום של קדושה, והכל בשקט ללא תלונה והבעת כאב. בשקט האופייני לו, ללא רעש וצלצולים וללא גינוני מלכות, שמטבע הדברים ולרום מעלתו היה לו יאות לקבלם.
כמו כן נפגשתי איתו בביתו של ר' עוזי אור הי"ו (אחד מתומכי הכולל דילן וממקורבו עוד מימי אביו לפני רבות בשנים) ובכמה דקות שישבתי לידו ניצלתי ושאלתי אותו שאלות בהנהגה ובהלכה ובתשובותיו הקצרות קיבלתי את הדברים הקולעים. הכל כדבר ממש איש אל רעהו,, אף שאני יכול להיות מקטני תלמידיו הן בחכמה והן בגיל.
ובאחת משיחותיי עם מו"ר ועט"ר פוסק הדור מרן הראשון לציון הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א על גדלותו של הרב בקשי דורון זצ"ל אמרתי לו, כי נראה במוחש שאף שהרב בקשי היה שקט, צנוע ומעלי, שועי עולם היו משחרים לפתחו ובזכות זאת הקים עולה של תורה, זאת עקב מידותיו התרומיות שמשכו אליו כמגנט את הציבור בכלל והנדיבים בפרט. להראותנו שלא השתדלותנו היא הקובעת אלא בורא עולם הוא המנווט ורצון יראיו יעשה.
ללא משמשים ללא גינוני כבוד, החזיק תורה שאף אחד לדעתי לא יכול להגיע לאן שהגיע. פולטיקה היתה ממנו והלאה. וגם שהלכתי לקבל ההסכמה על ספרי, ראיתי אדם עניו שאוהב את כולם וכולם בעיניו שווים.
בשבילי הרב זצ"ל הוא דמות לחיקוי!
אי אי, איבדנו אדם גדול עד למאוד במגיפה הארורה הזאת. מה יהיה איתנו? גדולי הדור הולכים ומתמעטים והדור כולו חסר מאבידה גדולה זו, מי יתן לנו תמורתו, מי יתן לנו חליפתו.
נתחזק כולנו במצב האיום והנורא הזה ונתחנן לה' שיסיר מעלינו המגיפה הרעה הזו ויאמר די לצרותינו אמן.
נכתב ע"י הרה"ג הרב אושרי אזולאי שליט"א
ראש כולל ומו"צ בגבעת זאב, ומחבר ספרי "אשרי האיש"
