שלום וברכה מורי ורבותי!
ראש חודש טוב ומבורך, ראש חודש אב.
אב זה אחד החודשים הכי עצוב בשנה, וליתר דיוק, החודש העצוב ביותר בשנה.
אנחנו קרבים לתשעה באב, ו"משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כ"ו ע"ב).
אז מה זאת אומרת 'ראש חודש'? מה זאת אומרת 'ראש חודש שמח'?
איך ההתייחסות שלנו צריכה להיות ליום הזה?
היום הזה הוא יום שמח. כל יום בחיינו הוא יום שמח.
אמנם ממעטים בשמחה, אבל עדיין ישנו רגש של שמחה.
ולמה?
כי אנחנו בחלק מתהליך ארוך ומתמשך.
כאשר אתה נמצא בתוך חלק מתהליך, אתה יודע שגם אם עכשיו לא כל כך נחמד, זה רק חלק מהתהליך, ובעזרת ה' יהיה בזכות זה הרבה הרבה יותר נחמד.
ערב שבת פרשת מסעי.
ובפרשתנו מונה הקדוש ברוך הוא בפני עם ישראל את כל התחנות בהם הם עברו עד שהגיעו לפתחה של הארץ המובטחת.
מה משנה כל כך מה היה באותן תחנות? למה עלינו לחזור על השמות המוזרים הללו?
אומר לך הקדוש ברוך הוא על ידי עבדו משה: "היו ימים יפים, היו ימים רעים, היו תחנות נאות והוא תחנות שהיה ממש קשה בהן, אבל כולן היו תחנות בדרך לבית האמיתי והגדול שלנו, בדרך לארץ ישראל, בדרך לבית המקדש".
כאשר אתה מבין שאתה חלק מתהליך, גם בימים אפורים אתה יודע לשמוח, לחייך, לשרוד, להחזיק מעמד, ולנצח בדרך הקשה.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ, ומה לא?
ברוכים תהיו!
