על גודל זהירותו המופלגת של מרן זיע"א בענייני הלכה, תעיד העובדה הבאה אותה סיפר הגאון הגדול חכם בן-ציון אבא-שאול זצוק"ל, ראש ישיבת פורת יוסף. היה זה כשלמד את תלמידיו את סוגיית הקימה בפני זקן ותלמיד חכם, וכך סיפר והעיד:
"בצעירותינו, אני וחכם עובדיה למדנו בלילות חברותא בבית הכנסת 'באר שבע', והיה שם תלמיד חכם מבני אשכנז שהיה מופלג בגבורות, והיה מהלומדים בבית ה' בלילות, וכל עת היה קם להביא ספר, חוזר אל מקומו, קם להחזיר את הספר למקומו, וחוזר חלילה… קם לחלוט לו כוס תה, יצא לנוחיות ושוב חזר, וכך כל הלילה.
ובכל פעם שהיה עובר על פנינו, היינו קמים מלא קומתנו בפניו כפי הדין, קמים ויושבים, קמים ויושבים… עד שבעצה אחת החלטנו לחפש מקום אחר ללמוד בו, עד שמצאנו לנו את בית הכנסת צופיוף בשכונת הבוכרים, שם קבענו את מקומנו בלילות".
וברוך ה' שמעז יצא מתוק. שם בבית הכנסת צופיוף מצאו השניים ספרייה עשירה בכמות ובאיכות, והיה בזה טובה מרובה ללימודיהם.
(משוש תבל).