סיפר הרב ישראל אליהו ויינטרוב זצ"ל:
בגטו קובנא הלך שהגאון רבי מרדכי פרגומנסקי זצ"ל תפוס במחשבותיו, והנה הוא רואה שניים מתלמידי ישיבת סלבודקא עומדים ליד הגדר והכרת פניהם עונה בהם כי קצו בחייהם מפני הסבל והצרות שגברו מיום ליום.
רבי מרדכי ניגש אליהם ושואל אותם "על מה צריך לחשוב עכשיו?" והם תולים בו זוג עיניים תמהות האומרות – "וכי מישהו מסוגל בכלל לחשוב עכשיו?"
אבל ר' מרדכי כמו מתעלם וממשיך ואומר "יש לי שני הנחות פשוטות,
האחת – שכל חייל גרמני נאצי שונא יהודים עד עומק נשמתו,
וההנחה השניה – שחייל גרמני נאצי שיהרוג יהודי מבלי פקודת מפקד לא יתן על כך את הדין בפני מפקדיו – האם אתם מסכימים איתי?"
"כן", ענו העיניים הכבויות.
"אם כן", מתרונן רבי מרדכי, "הסבירו לי למה חייל זקיף זה העומד על משמרתו במרחק מטרים ספורים מאיתנו, למה אינו יורה בכם עכשיו? הרי בשבילו זה כמו משחק בכדור, למה ומדוע אינו יורה???", תהה ר' מרדכי.
"על כורחכם תודו שגם, פה בגיא צלמות, שולטת מלכותו יתברך והשגחתו על כל פרט ופרט, והוא יתברך היחיד שמונע מחייל זה להרוג אתכם כרגע. אור קטן נצנץ בעיניים.
בפרשיות הניסיונות שעמדו בעוז ובתעצומה האבות הקדושים, מניין היה להם את הכח?
והתשובה היא כמובן "אמונה".
אמונה מהתבוננות בעולם. אמונה במי שאמר והיה עולם.
אמונה במי שנותן לך את הכח. אמונה בזה שבחר בך להיות הורה מחנך.
וזה מה שנתן להם את העוגן לעמוד איתן אל מול כל הניסיונות שעברו.
אמונה – שהכל מאיתו יתברך. וגם מה שנראה לנו רע. נוכל אם נרצה כרבי מרדכי למצוא בהם את הטוב.
" הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי ה' " חזקו ואימצו.
להארות הערות הגב: N3201525@GMAIL.COM
