בימים הקרובים יחול "יום הזכרון לחיילי צה"ל ונפגעי האיבה". מידי שנה נהגו המשפחות השכולות לעלות לקברי יכיריהם, ללמוד שם משניות לעילוי נשמתם ולהגיד קדיש.
השנה, בעקבות התשפטות נגיף הקורונה, הדבר יכול חלילה להוות מקום הדבקה, ולכן שאלו את הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, האם ניתן לרשום את שמות הנפטרים דרך אפליקציה וכדו', ובבית העלמין יהיו עשרה אנשים בלבד, שהם ילמדו משניות ויגידו קדיש לעילוי נשמת כל החללים.
אתר "מורשת מרן" מפרסם בפרסום ראשון את תשובתו של הראש"ל:
לכב'
אודות שאלתו בהיות ואנחנו קרבים ליום הזיכרון לחללי צה"ל ונפטרי ישראל, האם לאור המציאות שעם ישראל נקלע אליו בימים אלו ניתן לעשות רישום באמצעות אפליקציה, לתושבי צפת של שמות חללי יקיריהם. וביום הזיכרון יתארגן מניין מצומצם (של עשרה אנשים בדיוק או יותר כדרישת הרשויות) של צוות עובדי בית העלמין אשר יאמרו קדיש ומשניות לע"נ.
יש לציין כי הדבר נעשה בתיאום מלא עם המועצה הדתית ועם רב העיר. בלי ספק מיזם זה ימנע התכנסות של מאות הורים שכולים שיימנעו להגיע לבית העלמין כאשר הם יודעים שיש מי שיאמר עליהם קדיש ביום זה.
תשובה
הנה בבית יוסף (חיו"ד סימן תג) כתב; מצאתי כתוב אחד מדיורי העיר היה אומר קדיש עבור אמו שמתה בעיר, ואחד שכיר מלמד בעיר והיה אומר קדיש עבור אמו אבל לא מתה בעיר ולא היתה דירתה בעיר, ואחת היתה זקנה שנח נפשה בעיר ולא עזבה בן ולא בת "וקרוביה שכרו אחד שיאמר קדיש עבור נפשה" ועל כן שלחו למורינו מי קודם באמירת הקדיש, וכו', ע"כ. ע"ש מה שהשיב בדבר. ומוכח שם שהיו נוהגים להשכיר אדם לומר קדיש על נפטר, ושיש בזה תועלת לנשמת הנפטר. וכ"כ בשו"ת יד יצחק ח"ב (סי' עה ועו) דלא חשיב בכה"ג מצוה שבגופו, אלא יכול הבן למנות שליח במקומו לומר קדיש ולהתפלל לע"נ אביו, ורק לכתחלה היכא דאפשר מצוה בו יותר מבשלוחו. וע"ע בשו"ת חזון נחום (סי' קיז) שאם שוכר לאחר במקומו לומר קדיש, כאילו הוא עצמו אומר קדיש. ע"ש. ובס' חסידים (סי' תתשעא) כ', מה שהחיים מתפללים לע"נ המתים או צדקה שעושים לעלוי נשמתם, מועיל למתים. ע"ש. וע' בב"י א"ח (ס"ס רפד) בשם שבולי הלקט (סי' פא), שהמנהג להזכיר נשמות אחר קריאת התורה ולהתפלל עליהם, כי הוא יום מנוחה, וגם המתים נחים בו, ויש מדרש כפר לעמך ישראל אלו החיים, אשר פדית אלו המתים וכו', וע"ז סמכו העולם, ואמרינן בקידושין (לא ב) שבתוך י"ב חודש אומר הריני כפרת משכבו, ש"מ שהמתים מתכפרים בתפלת החיים, בגופם, וכן בממונם וכו'. ע"ש. וע"ע בב"י (ס"ס תרכא) בשם הרוקח (סי' ריז), שנוהגים לנדור צדקה ביוהכ"פ לעלוי נשמת המתים, וא"ת מה תועיל הצדקה שהחיים נותנים בעד המתים, אלא השי"ת בוחן לבבות ויודע שאילו היו המתים בחיים היו נותנים צדקה בעצמם, והחי יכול לבקש רחמים להקל דין המת, כגון דוד על אבשלום (בסוטה י: ובתוס' שם), וכן רבי יוחנן על אלישע אחר. מיהו אם נתן צדקה בעבור רשע אינו מועיל. (וכ"כ הרמ"א שם, וביו"ד ס"ס רמט). וע"ע בס' חסידים (סי' תריא).
ומועיל לנפטרים, בגדר זכין לאדם שלא בפניו, אף על פי שלא נתבקש מבניהם. כן מוכח בשו"ת מהר"י קולון (שרש מד); וז"ל, מכל מקום אמת הוא שנהגו שאפילו איש זר שאינו קרוב כלל למת, אומר קדיש עבורו, אלא שאינו נוטל כל כך קדישים כמו אלה שאומרים קדישים על אב ואם, ותמיד עושים פשרה, שהזר אומר שליש או רביע ממכסת הקדישים, והשאר נוטלים הבנים בשביל אב ואם. ע"ש. וכ"כ עוד הגרח"פ בשו"ת חיים ביד (סי' קיד), כי מה שנהגו באיזמיר ובכמה מקומות שהרב מורה צדק שבעיר אומר קדיש בתרא לע"נ הנפטרים, שמעתי מפה קדוש מר זקני רבינו הגדול אור היר"ח בעל חקרי לב שהיה אומר, כי הואיל וטעם אמירת הקדיש הוא להגן על נפשות המתים להצילם מעונש גיהנם, והרי יש כמה נפטרים שלא זכו לבנים שיאמרו עליהם קדיש, לכן תיקנו שהרב מורה צדק בעירו יאמר הקדיש, והוא מגין על כל נפשות הנפטרים שאין אומרים עליהם קדיש. וכן אני נוהג לומר הקדיש שקודם הודו, וגם אחר התפלה אני שונה פרק משנה ואחריו קדיש על ישראל, ומכוין בזה שיהיה לע"נ כל נפטר הזקוק לרחמים, שתנוח נפשו ורוחו ונשמתו במנוחות שאננות בג"ע. ע"ש. ובפרט לפי מה שגילה רבינו האר"י בשער הכוונות (בענין הקדיש דף יז רע"א).
מבואר מכל דברי רבותינו הראשונים והאחרונים אשר כל עם ישראל שותה בצמא את דבריהם, שבמקום שאין מי שיאמר קדיש על הנפטר הן מחמת שלא הניח זרע אחריו הן מחמת שאין ביכולת בניו או זרעו לומר קדיש, יכולים למנות אדם אחֶר שיאמר קדיש ויועיל לנפטר, ואע"פ שדעת המג"א (סי' קלב) דמשמע מהב"י שמוטב לבן להשכיר אחד לומר קדיש במקומו, משיאמר אחֶר בחנם. כבר השיג עליו אאמו"ר זצ"ל בספרו חזו"ע אבלות (ח"א ע' שנט) בשם האליה רבה (שם ס"ק ט) שאין זה מוכרח. ע"ש. ע"כ. וע' להרמ"א בהגה (ביו"ד סי' שעו ס"ד) שאם אין אבל על אב ואם בבהכ"נ "יאמר הקדיש מי שאין לו אב ואם בעד כל מתי ישראל". וכ"כ הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' יג אות ה) שהמנהג בכל אתר ואתר שהחכם מרא דאתרא אומר קדיש בתרא לע"נ מתי ישראל. ע"ש. וע"ע בשו"ת רב פעלים ח"ד (חאו"ח סי' ז).
מן האמור נמצינו למדים: כי במקום שיש קושי שבני המשפחה יאמרו קדיש ומשניות לע"נ הנפטר במקום ציון הנפטר בבית הקברות כפי שעושים כל שנה למען נשמות חיילי צה"ל, וכפי שנמצאים אנחנו כעת בתקופה של פיקוח נפש בהקהלת קהילות ברבים, ויש למעט כמה שיותר לקבוץ הרבה אנשים ביחד, וחמירא סכנתא מאיסורא, לכן ראוי ונכון כפי שכתבתם, לעשות רישום של שמות החללים, וביום הזיכרון יתארגן מניין מצומצם, של צוות עובדי בית העלמין כדרישת הרשויות של משרד הבריאות, יאמרו קדיש ומשניות לע"נ הנפטרים. ושכרכם ישולם מן השמיים כפל כפליים.
ויה"ר שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, וישים שלום וחיים וברכה לנו ולכל ישראל, אכי"ר.
בכבוד רב
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
