בשבת י"ד בסיוון חל יום פטירתו של הגאון הרב ניסים יגן זיע"א (ה'תש"א,- י"ד בסיון ה'תש"ס,) שהיה דרשן ומחזיר בתשובה
תולדות חייו ומורשתו
הרב נולד בירושלים לרחל וליעקב יגן, מקור המשפחה הוא מטורקיה, ושמה בעבר היה "גאגין". והוא ממשפחת חכם חיים אברהם גאגין, שנבחר לתפקיד הראשון לציון בשנת תרמ"ב (1842).
אביו חכם יעקב יגן היה תלמידו של המקובל חכם מרדכי שרעבי.
חכם ניסים יגן למד בילדותו בירושלים והיה מחובר לאדמו"ר מאמשינוב. עפ"י עצתו נסע ללמוד תורה באמריקה בישיבת ליקווד של הרב אהרון קוטלר במשך חמש שנים. לאחר מכן חזר לארץ, ולמד בישיבת מיר בירושלים, אז בראשות הרב חיים שמואלביץ.
נשא לאשה את מלכה, ולהם 11 ילדים. לימד בישיבת אור ברוך ובישיבת "אוהל מועד" בירושלים, והיה שותף להקמת ישיבה בגבעת עדה.
בשנת ה'תשל"ח (1978) הקים בירושלים את כולל "קהילת יעקב" שלימים הפך לישיבה. בלט כמחזיר בתשובה, בהרצאות פרטיות ודרך ארגון "ערכים".
לאורך כל חייו נמשך להתקרב לעם ישראל, להגיע למקומות שונים בארץ, למסור שיחות ולקבל אנשים לעצה ולברכה. היה מייעץ לכל מי שפנה אליו ובכל עניין, ובמיוחד היה ידוע בייעוץ בשלום בית. חוש האבחנה שלו בין איש לאישה עמד לו לעסוק אף בשידוכין, ולאחר פטירתו נמצא פנקס ובו מאות שמות של מועמדים לשידוך.
בתקופה חייו האחרונה חלה הרב ונפטר ממחלת הסרטן בשבת פרשת בהעלותך, בי"ד סיון ה'תש"ס, ונקבר בהר המנוחות.
בנו הרב מאיר ממלא את מקומו בראשות מוסדות "קהילת יעקב". בנו הרב יעקב הוא ראש כולל "קהילת יעקב".
ספריו
לאחר מותו הוציאה ישיבתו ספרים המבוססים על מאות משיחותיו שהוקלטו. חלקם תורגם לאנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.
נתיבי אור – סדרת ספרים, ליקוט ענייני מוסר וחיזוק על פי שיחותיו
התעוררות ותשובה – על חזרה בתשובה
מועדים
עצות בעבודת ה'
כוחה של שבת
חיים של תורה
עבודת המידות
פרשת השבוע (7 כרכים)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
כשיעקב אבינו בא להיפרד מן השבטים לפני מותו, הוא מעניק להם סגולה, ברכה מעניינת: 'בך יברך ישראל לאמור: ישימך א-לוהים כאפרים וכמנשה' – במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל, בכל ערב שבת, כשאבא יברך את בנו הוא יאמר: 'ישימך א-לוהים כאפרים ומנשה'. ומעודי לא הבנתי זאת, הרי כל השבטים היו כמלאכים, מדוע איפה בחר יעקב דווקא באפרים ומנשה? …
יעקב אבינו כל כך התפעל מאפרים ומנשה, השבטים האחרים למדו בישיבות, מנשה ואפרים גדלו במצרים בלי תלמוד תורה, בלי חברה, והקב"ה מעיד שהם כמו השבטים.
נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' רכ"א, רכ"ה, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שהנהגות ההורים טבועות בנפש הילדים לנצח.
אנו לא מודעים לעוצמת ההשפעה שיש לדוגמא האישית שאנו נותנים לילדינו. התנועות שלנו, צורת הישיבה, האופן שבו אנו אוכלים, מדברים ומתלבשים. הנהגותינו טבועות בנפש ילדינו לנצח, והם ישפיעו יותר מכל, על התנהגותם בחייהם. ישנם מעשים שאנו עושים, שהשפעתם מופיעה וניכרת רק אחרי ארבעים שנה, אבל היא מופיעה וניכרת, נחרתת היטב באישיותם.
נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' רמ"ב, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח 2008
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד טעם המנהג להזדרז באמירת 'שלום עליכם' לפני הקידוש.
רבים אוחזים בחוזקה בכל מיני הידורים ומצוות, אשר מעשה הצדקה עדיף על פניהם עשרת מונים. ישנם המנגנים בנחת 'שלום עליכם', בעוד בטנם של האורחים הרעבים מקרקרת.
ובכן, יש ללמוד, לשקול ולבחון תמיד: מה הקב"ה רוצה מאיתנו? – ולפעמים יתברר, כי רצון ה' דווקא להיטיב עם בריותיו בשעה זו – ולא להדר בהידורי הידורים, שאינם מחויבים ואינם ראויים בשעה זו.
נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' רנ"ו, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח 2008
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שעיקר מצוות ביקור חולים הוא שיבקש על החולה רחמים.
הנה יש בתורה מצוות ביקור חולים. ולכאורה מה יוצא לחולה ממצווה זו? והרי אותו מסכן לא יכול לאכול אפילו דייסה, ומביאים לו שוקולד? ומביאים לו פרחים? איזו מצווה היא זו?
ב'שולחן ערוך' מבואר שמצוות ביקור חולים עניינה כדי שהבא לבקר את החולה יראה בעיניו כיצד החולה סובל. ואז יתמלא עליו צער ורחמים ויבכה עליו בתפילה ובקשת רחמים מהקב"ה שירפאו. וכתב שם: 'וכל שביקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצווה'.
נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' ק"נ-קנ"א, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד סיום התוכחה בברכה – להראות הנקודות שהוא זוהר בהן.
'אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב. … ה' א-להיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. ה' א-להי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם. –
הקב"ה נגלה למשה ואמר לו: היות ועם ישראל קיבלו את התוכחה, הנך חייב לברך אותם, מיד ברך אותם. מכאן עלינו ללמוד שכשמוכיחים את הזולת ואומרים לו: 'עשית כך וכך', מיד אחרי שקיבל את התוכחה – יש לברכו, לא לסיים בדברי תוכחה, אלא: 'והנכם היום ככוכבי השמים לרוב' – להראות לו את הנקודות שהוא זוהר בהם ככוכבי השמיים. הכוכב אמנם רחוק וקשה לראות את הזוהר שלו, ועוד שלפעמים הזוהר של הכוכב בא מהשמש, אין לו זוהר משלו, אבל מוכרחים לסיים כך את התוכחה.
נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' פ"ב, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מזכיר חיבת ישראל, הנוהרים בהמוניו לחונן אבני הכותל המערבי.
זכורני, לאחר מלחמת תשכ"ז, כשכבשנו את הכותל המערבי מידי הלגיון הירדני, כולם נהרו אליו. כחצי מיליון יהודים הגיעו ביום אחד, כדי לחונן את אבני הכותל המערבי, לאחר שלא זכו לכך שנים רבות, בזמן הכיבוש הירדני. היו כאלה שזו הייתה להם הפעם הראשונה שביקרו בכותל המערבי, ההתרגשות הייתה גדולה, והנהירה הייתה בעיצומה.
הכותל המערבי אינו סתם מקום, שכאשר רוצים להגיע אליו באים נכנסים ויוצאים. הכותל המערבי הוא המקום המקודש ביותר שישנו כיום מיום שנחרב בית המקדש, לא זזה שכינה מכותל מערבי. אי אפשר להתנהג בו מנהג של חול. צריך להתכונן לפני שבאים לשריד בית מקדשנו.
נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' שע"ד, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח (2008)
