היום נלמד הלכות חולה שיש בו סכנה
א. מי שנפלה עליו מפולת ויש ספק שמא מתכבר ושמא עדיין חי הוא, וגם יש ספק שמא הוא גוי (שאין מחללים עליו את השבת), ושמא הוא ישראל, אף על פי כן מחללים עליו את השבת. אף על פי שמצאוהו תחת המפולת שהוא מרוצץ שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה, מפקחים עליו את הגל. ואפילו אם בדקו עד חוטמו ומצאו שאינו נושם, אף על פי כן מחללים עליו את השבת, כיוון שבזמנינו אפשר לבצע בו פעולות החייאה שונות וחוזר ונושם בדרכו. וכל שיש סיכוי להצילו מחללים עליו את השבת
ב. אסופי שנמצא בעיר, אם רוב העיר היו גוים, דינו כגוי, ומותר להאכילו נבלות וטריפות, ואסור לחלל עליו שבת בשביל פקוח נפש. אם היו רובם ישראל מחזירים לו אבידתו כישראל, מחצה למחצה מפקחים עליו את הגל, ועושים לו מלאכה בשבת בשביל פקוח נפש. כן דעת הרמב"ם ומרן. והרמ"א סובר שאפילו אם היו רוב העיר גוים מחללים עליו שבת לפקוח שנפש, שאין הולכים בפקוח נפש אחר רוב. והספרדים ועדות המזרח עושים כדעת מרן, שאף בפקוח נפש הולכים אחר הרוב.
(חזון עובדיה שבת ג')
*להצטרפות שלחו את המילים "הלימוד היומי" למספר – 033080794*