כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות יום טוב שני של גלויות, הלכות א-ב.
א. בחוץ לארץ נוהגים ע"פ תקנת חכמים שני ימים טובים של גליות. ואע"פ שבזמן הזה שאנו עושים יום טוב על פי החשבון ולא ע"פ הראיה, גם בחו"ל בקיאים בקביעות החודש, מכל מקום תקנו חז"ל שגם עתה עליהם להמשיך במנהג אבותיהם לעשות שני ימים טובים של גליות, גזרה שמא תגזור מלכות הרשעה על ישראל שלא יעסקו בתורה וישתכח סוד העיבור, ויעשו את החודש החסר, מלא, ואת המלא חסר, ויבואו לאכול בטעות חמץ בפסח.
ולכן יום טוב השני נשאר בחומרתו הראשונה, וכל מה שאסור ביו"ט הראשון אסור בשני, והמזלזל בו אפילו באיסור שבות, או שיצא חוץ לתחום, היו חכמים נותנים אותו בנידוי, או מכים אותו מכת מרדות. ואין חילוק בין יו"ט ראשון ליו"ט שני בחו"ל אלא לענין חולה שאין בו סכנה. שביו"ט ראשון אסור לעשות לו רפואה אלא ע"י גוי, ואילו ביו"ט שני מותר לעשות לו כל דבר שהוא משום שבות אפילו על ידי ישראל, וכן לכחול את העין אפילו לנוי מותר ביו"ט שני. חוץ מיו"ט של ראש השנה ששני הימים קדושה אחת הם, וכיומא אריכתא.
וכן לענין מת ביו"ט ראשון, שאין מתעסקים בקבורתו אלא ע"י גוים, ואילו ביו"ט שני כל דבר שהוא לצורך קבורת המת מותר אפילו ע"י ישראל.
ודע שהליווי של המת יהיה רק ע"י הליכה ברגל, אבל לנסוע במכונית ללוות המת אפילו ביו"ט שני להשגיח על קבורתו כדת אין להתיר אלא רק לחברא קדישא, במספר מצומצם ביותר, לנסוע ברכב ביו"ט שני כשהנהג גוי, ואם לא מוצאים נהג נכרי, מותר גם ע"י נהג ישראל. וכשהנהג נכרי מותר להם אח"כ לחזור לביתם במכונית.
ובזמנינו שיש בתי קירור ואין חשש שאם ישהו מלקוברו יבא המת לידי בזיון, אם הרב המורה חושש פן יבואו לידי חילול קדושת יו"ט, אפילו מת ביו"ט שני, יש לדחות ההלויה והקבורה שלו למחרת יו"ט. ואפילו בימים טובים של ראש השנה, מת ביו"ט שני מותר לישראל להתעסק בקבורתו. כמו ביו"ט שני של גליות. ודין יו"ט השני של ראש השנה כדין יו"ט הראשון ממש, לכל דבריו.
ב. תושב א"י שנסע לחו"ל, ודעתו לחזור לא"י, אסור לו לעשות מלאכה ביו"ט שני של גליות כשהוא נמצא בישוב של ישראל. יש אומרים שזהו דוקא בפרהסיא, מפני המחלוקת ובכדי שלא יבואו בני חו"ל לזלזל בקדושת יו"ט שני. ויש אומרים שאפילו בצינעא אסור. וכן ראוי להחמיר. ומ"מ מותר לטלטל בצינעא מוקצה ביו"ט שני.
ומכל מקום לענין התפלה, ביום טוב שני של גליות, כגון בחג השבועות, וכן בשמיני של פסח, ובתשיעי של חג הסוכות, יקרא קריאת שמע עם התפלין בביתו, ואחר כך ילבש בגדי שבת ויו"ט, וילך לבית הכנסת להתפלל עם הצבור "תפלת שמנה עשרה", כמו המקום שיצא משם, שבתפלה שהיא בלחש לא שייך מחלוקת. וכשיאמרו הקהל הלל, יוכל לומר עמהם את ההלל בלא ברכה, וטוב שיאמרנו בדילוג, כמו שקוראים בראש חודש. וכשמתפללים מוסף יאחז הסידור בידו, ויאמר כמה מזמורים וכיו"ב כאילו הוא מתפלל עמהם. ובתפלת יום טוב שני שחל בחול המועד של ארץ ישראל, יתפלל מוסף עם כל הקהל ויאמר "את יום מקרא קודש הזה", ואם נתכבד לעבור לפני התיבה לתפלת מוסף, בחזרה יאמר "את יום טוב מקרא קודש הזה".
ודע שאפילו אם יש מנין ויותר מבני ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ על דעת לחזור, אינם רשאים להתארגן ולעשות מנין לתפלה בצבור ביום טוב שני של גליות, ולהתפלל תפלת חול בטלית ותפלין עם חזרת הש"צ, ולקרוא בס"ת בפרשת השבוע. מפני שכל דבר הנעשה בעשרה מתפרסם ברבים, ונחשב פרהסיא (כתובות ז:), ושמא יבאו בני חוץ לארץ על ידי כך לזלזל בקדושת יום טוב שני. אלא כל אחד ואחד יתפלל ביחידות תפלת שמונה עשרה באותה עת שבבית הכנסת מתפללים תפלה של יום טוב. ויעשה באופן שלא ירגישו בו שאינו מתפלל כתפלתם. ומיהו נראה שאם חל יו"ט שני בשבת, רשאים בני א"י לארגן מנין להתפלל תפלות שבת בצבור, והש"צ יתפלל בנחת לבל ישמע קולו החוצה.
