הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ח' בשבט תשפ"ב
הלכות הדלקת נרות
א. הנשים מצוות על הדלקת הנרות יותר מן האנשים, לפי שהן מצויות בבתים והן עסוקות במלאכת הבית, ואין האיש רשאי להדליק את הנרות ולחטוף המצוה מיד אשתו, ויכולה האשה לעכב בעדו, מפני שעיקר המצוה מוטלת עליה. ואף על פי כן צריך האיש להזהיר אותה על כך ולומר לאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך "הדליקו את הנר". ואשה יולדת שלא נמצאת בבית, על הבעל לברך ולהדליק נרות שבת, כדת.
ב. חייב אדם לברך קודם ההדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת, כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.
ג. אשה מבנות אשכנז, אשר נשא לבה אותה בחכמה, וברצונה לנהוג כדעת גדולי ישראל הפוסקים בדין הדלקת נרות שבת, לברך תחלה ואחר כך להדליק, רשאית לנהוג כן. אלא שטוב שתעשה תנאי "פעם אחת בכל שנה", שאינה מקבלת שבת כלל בהדלקת נרות שבת, ועליה תבוא ברכת טוב.
(חזון עובדיה שבת חלק א)