כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות יום טוב, הלכות א-ד.
א. כתוב בתורה: (שמות יב. טז), כל מלאכה לא יעשה בהם (בימים טובים), אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. והטעם שצותה תורה על שבתון בימים טובים, בכדי שיזכרו ישראל הנסים הגדולים שעשה להם השם יתברך ולאבותיהם, ויודיעום לזרעם אחריהם, ואילו היו מותרים בעשיית מלאכה, היה כל אחד פונה לעסקיו, וכבוד הרגל ושמחת החג היו נשכחים מעם ישראל, ועל ידי השבתון יהיו פנויים להתקבץ בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע דברי התורה, ובהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, ילמדו לקח דעת ותבונה מפי גדולי ישראל בהלכות ובאגדות, וכפי מה שאמרו: משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשים הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג, שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. וכן אמרו חז"ל: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה. ולכן נצטוינו על שבתון מוחלט, זולת מלאכת אוכל נפש. וכן שנו חכמים: אין בין יום טוב לשבת אלא מלאכת אוכל נפש בלבד. ומכל מקום יש לחלק שעות היום של החג, מחציתם לבית הכנסת ובית המדרש, ומחציתם לאכילה ושתיה לשמחת החג.
כל מלאכה האסורה בשבת מן התורה אסורה גם ביום טוב מן התורה, וכל שבות מדברי סופרים הנוהג בשבת, נוהג ביום טוב. וכשם שבשבת אמירה לגוי שבות, כך הוא הדין ביום טוב. אבל שבות דשבות במקום מצוה מותר ביום טוב כמו בשבת.
התורה ציותה על שביתת בהמה בשבת, שנאמר למען ינוח שורך וחמורך, והוא הדין ביום טוב. שאין בין יום טוב לשבת אלא מלאכת אוכל נפש בלבד.
ב. אוכל נפש שאינו מפיג טעם כלל, אילו נעשה מערב יום טוב לצורך יום טוב, אף על פי כן מותר לעשותו ביום טוב. ומכל מקום נכון להחמיר לכתחלה לעשותו מערב יום טוב, ולכן עוגה שאפשר לאפותה מערב יום טוב, וכן בישול פירות יבשים (קונפוט), ועשיית מיני מרקחת (ריבה), נכון להכינם מערב יום טוב, ואם לא עשאם מבעוד יום, אף על פי שמן הדין מותר לעשותם ביום טוב, כאמור, אם אפשר לעשותם ביום טוב על ידי שינוי נכון שישנה בהם.
טוב להחמיר שלא לעשות ארק ביום טוב, אפילו לצורך שתייתו ביום טוב, מפני שדרך לעשות הרבה בבת אחת.
ג. אסרו חכמים לקצור שדהו או לבצור כרמו ביום טוב אפילו לצורך אוכל נפש, מפני שאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כאחד, ונמצא כל היום טרוד במלאכתו וימנע משמחת יום טוב. וכן מלאכת עימור, ודישת התבואה וסחיטת פירות העומדים לסחיטה, וברירה, וטחינה והרקדה. וחז"ל (בירושלמי פ"א דביצה ה"י) הסמיכו זאת על הפסוקים, אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, וסמיך ליה ושמרתם את המצות, לא התרתי לך מלאכת אוכל נפש אלא משימור ואילך, וזאת מהלישה והלאה בעת שהקמח בא במגע עם המים ועלול להחמיץ ללא שימור מיוחד. ולכן מלאכות שלפני הלישה אסורות ביום טוב.
ד. שחיטת בהמות אף על פי שהיא צורך אוכל נפש ומותרת ביום טוב מעיקר ההלכה, המנהג בזמן הזה ברוב תפוצות ישראל שלא לשחוט שום בהמה ביום טוב. וכן ראוי להנהיג בכל מקום, מפני ריבוי התקלות הנגרמות על ידי זה בשיווק הבשר ובמכירתו, שבאים לידי חילול יום טוב. ובפרט שבזמן הזה כל האיטליזים משתמשים במקררים חשמליים, והבשר שנשחט מערב יום טוב נשאר טרי כיום הלקחו, לא כהתה עינו ולא נס ליחה. וכל זה בבהמה העומדת לאכילה, אבל בהמה העומדת לחליבה ולגדל ולדות הרי היא מוקצה, ואסור מן הדין לשוחטה ביום טוב. אלא אם כן הזמינה לשחיטה מערב יום טוב. ואם לא הזמינה וחלתה ביום טוב וחושש פן תמות יעשה שאלת חכם.
