היום כ"ו בסיוון על פי המסורת יום פטירתו רבי יוסי בן קיסמא זיע"א היה תנא בדור השלישי של תקופת התנאים. היה מגדולי דורו, ואף על פי כן שמו לא מוזכר במשניות (למעט פעם אחת) ובתוספתא, ומוזכר בגמרא רק פעמים אחדות. היה גדול הדור בזמן רבי חנינא בן תרדיון, מאוד מקורב למלכות ותלמידים רבים נהרו ללמוד אצלו.
תולדות חייו ומורשתו
רבי יוסי בן קיסמא היה בעל דעות מתונות, והתנגד למרידה בשלטון הרומאי. בהקשר לכך מתואר בגמרא (עבודה זרה יח, א) ויכוח בינו לבין רבי חנינא בן תרדיון, אחד מעשרה הרוגי מלכות, לגבי לימוד תורה כנגד איסור הרומאים על כך. לפני מותו ביקש מתלמידיו שיקברו אותו בעומק האדמה מחשש לחילול קברו על ידי העמים השונים (סנהדרין צח, א). הגמרא מתארת כי כשמת רבי יוסי בן קיסמא הלכו גדולי רומי לקוברו, וכשחזרו מקבורתו מצאו את רבי חנניא בן תרדיון כשהוא מלמד תורה ברבים, והוציאו אותו להורג בשרפה.
בסוף ימיו, בדור מרד בר כוכבא, בשעת הגזירות על לימוד התורה, נמנה על אלה שדרשו לא לדחוק את השעה ולא למרוד במלכות.
במשנה מובא מאמרו של רבי יוסי:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף", וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹמֵר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת (אבות ו, ט).
בגמרא מסופר ששאלו אותו תלמידיו: אימתי בן דוד בא? – אמר: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות. אמרו לו: אין אנו מבקשין ממך אות. – אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה, ויפול, ויבנה, ויפול, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא. אמרו לו: רבינו, תן לנו אות! – אמר להם: ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות? – אמרו לו: ואף על פי כן. אמר להם: אם כך – יהפכו מי מערת פמייס לדם, ונהפכו לדם. בשעת פטירתו אמר להן: העמיקו לי ארוני, שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן
(סנהדרין צח, א).
מדבריו (בנוסף על האמור לעיל):
א. תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך. אמר לו, מן השמים ירחמו. אמר לו, אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?! תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש. אמר לו, רבי, מה אני לחיי העולם הבא? אמר לו, כלום מעשה בא לידך? אמר לו, מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים. אמר לו, אם כן מחלקך יהי חלקי, ומגורלך יהי גורלי. אמרו, לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא, והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול, ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו בתו, אבא, אראך בכך?! אמר לה, אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו, רבי, מה אתה רואה? אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות. [אמרו לו] אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש. אמר להן, מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו. אמר לו קלצטונירי, רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו, הן. "השבע לי" – נשבע לו. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו. יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור. יצאה בת קול ואמרה "רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא". בכה רבי ואמר, יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים.
(עבודה זרה יח, א)
ב. מעשה מסופר בגמרא אודות בית כנסת שבטבריה שנחלקו בו רבי יוסי ורבי אלעזר, עד שנקרע ספר התורה בעקבות המחלוקת. משראה זאת רבי יוסי בן קיסמא אמר: "תמיה אני אם לא יהיה בית כנסת זה בית עבודה זרה", ואכן כך היה.
(יבמות צו, ב)
ג. מאמר שאמר: "טוב שתיים משלוש, ווי לה לאחת שהלכה ולא תשוב", שמשמעותו: עדיפה הבחרות, בה הולכים על שתי רגליים, מהזקנה, בה הולכים על רגל אחת, ווי על הנערות שהלכה ולא תשוב .
)בבלי שבת קנב, ב).
קיברו
במספר מקורות מובא שקברו הוא בהר מירון. הציון מזוהה כיום על "דרך בורמה א'" לצד קברי רבי יהודה בן בתירא, רבי אלעזר בן חסמא, רבי בנימין בן יפת ורבי יוסי חטופא. אגודת אהלי צדיקים טוענת שזיהויים אלו שגויים, וקברו נמצא במערת קבורה ביער הדרום-מזרחי למירון לצד קברו של רבי טרפון, על דרך העפר ליד ציונו של רבי המנונא סבא, העולה מצומת כביש 866 ("דרך בורמה ב'") ל"דרך מהדרין" בדרום מירון.
