פעם קרונפלקס היה קרונפלקס, דבש היה דבש, יוגורט היה יוגורט.
כשבאת לחנות וקנית מוצר – ידעת מהו ומה הטעם שלו, ידעת שאת זה אתה רוצה.
אך מאז נשתנו הטבעים.
בזמנינו בהחלט יכול לקרות בכל יום בהיר, שאחרי שבאת הביתה מהמרכול ופתחת את חבילת הקרונפלקס – תגלה שהוא בטעם אחר משחשבת, ואז פתאום תשים לב לאותיות הצהובות והמרוחות שזועקות אליך מהאריזה: "קרונפלקס עם נגיעות דבש"…
אשתך לוקחת את הדבש שקנית כדי להמתיק מאכל כלשהו, והנה הוא מתגלה כ"דבש עם נגיעות יוגורט"…
ומהו המאכל עם הכי הרבה "נגיעות"? זהו היוגורט כמובן. יוגורט עם נגיעות תות / מנגו / ריבת חלב / קפה / עוגת גבינה… לטובת הקורא הבשרי שלנו נעצור כאן…
*****
למה התורה מפסיקה באמצע הסיפור של פנחס וחותכת אותו לשתי פרשות?
לא היה יותר מסודר אם הסיפור של פנחס היה מובא מתחילתו עד סופו?
אמר על כך חכם אחד בדרך צחות: "ללמדך, שלפני שהולכים לעשות מעשה קנאות צריך להתיישב בדבר לפחות שבוע ימים"…
*****
קנאי אמיתי הוא אדם שמודע לעצמו ולרגשותיו, הוא יודע להבחין במניע האמיתי של הקנאות שבו, אם היא מגיעה מתוך כאב על כך שכבוד ה' מתחלל בעולם, או שמעורבים בה נגיעות של מידות רעות, כמו קנאה, התנצחות, השגת כבוד באמצעות דריכה על השני ועוד הרשימה ארוכה.
קנאי אמיתי הוא איש השלום הגדול ביותר שקיים, כיון שהוא צריך להיות בר דעת אמיתי ובעל מידות מושלמות כדי להצליח לקנאות באמת. ולכן דווקא פנחס קיבל את "בריתי שלום".
אני מזמין את כולנו, להתבונן על מקור מעשי הקנאות שלנו, מול אחרים, מול בני הבית וגם מול עצמינו, ולבחון אותם לפחות שבוע ימים, אם גם הם אמיתיים או שמא יש בהן נגיעות תות או וניל…
שלכם באהבה,
שבת שלום!
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com