מאמר מיוחד לרגל מלאת 100 שנה להולדתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א שכתב במיוחד לאתר "מורשת מרן" נכדו הרב עובדיה יוסף שליט"א
הגעגועים..
הגעגועים קשים מאד..
נתבקשתי לכתוב מספר מילים מאשר על ליבי לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של הסבא קדישא רבנו הגדול מרן רבי עובדיה זצוק"ל זיע"א.
בכל פעם מציינים תאריך אחר, הפעם אלו מאה שנים להולדתו של סבא, מרן זצ"ל.
למען האמת אנו לא זקוקים כלל לתאריך זה או אחר כדי לזכור, כדי להזכיר לנו את מרן זצ"ל, אנו זוכרים את מרן זצ"ל בכל עת ובכל שלב בחיינו. הוא איתנו בכל מקום. הוא חי בקרבנו ובהליכותינו. כך היה וכך יהיה.
כשהיה עימנו בחיי חיותו לא ניסינו אפילו לדמיין כיצד יראו חיינו כשילך מאיתנו, היום אנו מבינים למה. מבחינתנו מרן עדיין חי, הוא לא הלך לשום מקום, הוא חי איתנו ובתוכנו.
בספריו הגדולים מורה הוא לנו את הדרך בה נצעד, את דעת ההלכה הצרופה. בספריו מרן ימשיך להנחות אותנו על כל צעד ושעל את המעשה אשר נעשה.
צדיקים במיתתם קרויים חיים!!!
תמיד נזכור את מרן זצ"ל בהתנהלותנו. האיכפתיות הזו של מרן זצ"ל לכל יהודי ויהודי באשר הוא זה דבר שאקח איתי תמיד בכל מסע שאזדמן אליו במהלך חיי.
זכורני כשהייתי פועל בקירוב נוער לעבודת ה', כיצד בכל פעם שרציתי יכולתי להביא אליו נערים שמראה פניו הטהורות בלבד נתן להם את הניצוץ החסר כדי שיבחרו בדרך העולה בית א-ל, כיצד תמיד עזב הכל והתמסר אליהם כל כולו באהבה גדולה.
זה לא שמעולם הוא לא השיב את פני ריקם, זה הרבה מעבר.. מתי שרציתי הדלת היתה פתוחה בפני, ואין כוונתי שהדלת היתה פתוחה דווקא בפני בתור נכד של מרן, אלא שהדלת היתה פתוחה תמיד לכל מי שהבאתי איתי! זה לא היה משנה אם הוא היה עסוק בלימוד וזה היה מפריע.. טוב, האמת שהוא תמיד היה עסוק בלימוד וזה תמיד הפריע, אבל בכל זאת הכוונה ברורה, תמיד, תמיד יכולתי להגיע. מעולם הוא לא אמר לי אני עסוק, תמיד הוא קיבל אותנו במאור פנים ונתן לי את הכח והדחיפה שאמשיך ואעשה עוד ועוד..
וכך גם יעידו רבים אחרים שבכל דבר שהיו זקוקים למילותיו או לעצתו בדברים שנוגעים לקירוב אחינו בית ישראל תמיד היתה הדלת פתוחה בפניהם..
האהבה הזאת לכל יהודי ויהודי באשר הוא…
כשהגעתי אליו בוקר אחד לפני שיצאתי לפעילות מסוימת, הוא עזב את כל הפוליטיקאים שהמתינו למוצא פיו לאחר תפילת שחרית וישב איתי כדי להדריך אותי כיצד לפנות אל אחינו בית ישראל, כיצד לקרבם לתורה, איך לעשות זאת בנעימות ובאהבה..
תמיד אזכור את התפילות איתו, את קריאת התורה שזכיתי להיות הבעל קורא אצלו. כיצד היה יודע להעיר ולהאיר לי בנעימות כשהייתי קורא בתורה, תמיד היה מסביר ומאיר את הדברים בסבר פנים יפות לאחר התפילה.
תמיד אזכור את אותה הפעם שהייתי צריך לקרוא פרשה ארוכה וקשה והייתי מתוח מאד – בכל זאת, לקרוא אצל מרן זה לא לקרוא אצל כל אחד אחר, מרן היה מדקדק גדול ומקפיד מאד על הקריאה הנכונה על פי כל הכללים – ומרן שהרגיש במתח שלי קרא לי לפני הקריאה ואמר לי "חזק וברוך מראש".. זו רגישות לזולת שכמעט לא מוצאים היום….
אכן, צדיקים במיתתם קרויים חיים, מרן זצ"ל חי איתנו ובתוכנו, אבל הוא חסר..
אוי כמה שהוא חסר לנו.. ובתקופה זו הוא חסר לי אף יותר…
אני זוכר כיצד מספר פעמים הגעתי אליו עם אנשים שהרופאים סברו שהם חולים וזקוקים לטיפול מסוים. הם לא קיבלו את דברי הרופאים ואמרו שהכל שטויות ושהם בכלל בריאים, והרופאים רק רוצים להכניס להם כל מיני חומרים לגוף.
מרן היה ברור מאד! חייבים לשמוע לקול הרופאים ולעשות מה שהם אומרים! לכל אחד יש את התחום שלו, התחום שלנו הוא ההלכה שאומרת שצריך לשמוע לרופאים. ניתנה רשות לרופא לרפא הוא היה אומר, אנחנו לא רופאים, בתחום של הרפואה הם אלו שקובעים!
דווקא בימים אלו כשאיש אינו יודע מה ילד יום, כשאיש אינו יודע מה יהיה עם המגיפה הזאת, דווקא בימים אלו החיסרון של קולו הברור והקובע של מרן זצ"ל מורגש עד מאד.
לי על כל פנים אין ספק מה מרן זצ"ל היה אומר, לי אין ספק שמרן היה מכריע שנפש אחת מישראל, גם אם מדובר ביהודי חולני בן מאה שנה, חשובה לעין ערוך מכל התפילות בבתי הכנסת גם בימים הנוראים.
לי אין ספק שלמרות שהיה כואב למרן זצ"ל מה שקורה עם ההפגנות מסכנות החיים של אנשי השמאל הוא לא היה נותן לזה להשפיע עליו לקבל החלטות קשות והכרחיות כדי להציל חיים ולו של יהודי אחד!
מרן זצ"ל חסר לנו, חסר מאד מאד מאד!
מאה שנה להולדתו של מרן זצ"ל זהו רק תאריך שבא לציין יום גדול ונורא, יום שבו הקב"ה הוריד לעולם פנינה יקרה, יהלום שמסתבר שלא ניצלנו היטב.
לי באופן אישי הוא חסר גם במישור הציבורי כמרן הגדול, כמאור ישראל, אבל לא רק.. אני מרגיש את חסרונו גם כסבא אוהב, כסבא מלטף.. העצה שלו, הברכה שלו.. חבל על דאבדין…
אבל אנו ניקח איתנו את מורשתו הגדולה, נמשיך לצעוד בדרכו דרך התורה העולה בית א-ל, נמשיך לשמור על קדושת החיים, תורתו של מרן זצ"ל תמשיך להיות עמוד האש שלפני המחנה, נר לרגלינו, ובע"ה נזכה להיות במחיצתו בקרוב בביאת משיח צדקנו בתחיית המתים אכי"ר.
