המתח הוא לחץ חשיבתי חולף, להבדיל החרדה היא דפוס חשיבה לחוץ מקובע.  בנוסף החרדה היא תחושה של פחד ללא סכנה ממשית וסיבה מוצדקת. חרדה היא תופעה הקשורה לנפש האדם, למחשבה ולדמיון ויש לה השלכות ישירות על הגוף שלנו.   

חרדה מתחילה להתפתח ברוב המקרים מדאגה וחשיבה מוגברת על דבר שמטריד אותנו, כמו למשל מצב בריאותי,  מצב כלכלי,  או מצב נפשי.  אנשים שחושבים מהר ורוצים להספיק הרבה או טיפוסים שבאופי שלהם מסתפקים פעם אחר פעם וקשה להם לקבל החלטות יכולים לעורר לעצמם חרדות. יש  מקרים שחרדה מתפתחת ממחשבות רבות על טעויות שנעשו בעבר או מטראומות שחווינו בעבר. בכל מקרה החשיבה המעמיקה על דבר שמטריד גורמת לנו לאיבוד איזון ולראיה מעוותת של המציאות . 

השלכות פיזיולוגיות  מי שמסתפק הרבה, מי שמחטט בתת מודע ושואל את עצמו שאלות מה קורה עם הבריאות שלי, אולי משהו השתנה, למה תפוס לי הגב, למה אני לא מרוכז, למה אני עייף ומה יקרה כשאני אזדקן?!  החיטוט הזה מוביל ברוב המקרים למתח וללחץ. ברגע שיש לחץ מצטבר, ישנה בלוטה שנמצאת מעל הכליה שמפרישה קורטיזול , אדרנלין והורמוני דחק. ברגע שהם מופרשים בכמות מוגברת לטווח זמן משמעותי מתי שלא מדובר בזמן מצוקה אלא בלחץ דמיוני הם מגיעים למוח וגורמים לבלבול מערכתי בגוף וכתוצאה מכך יכולים להרגיש תחושות מוזרות: לעיתים כאבי ראש. סחרחורות, או בחילות , לפעמים  כאבי בטן, יש אנשים שיש להם רעידות או כאבים ברגלים  ולמעשה אין בעיה לא בראש ובבטן ולא ברגליים. אנשים חרדתים רבים עשו בדיקות וראו פעם אחר פעם  שהכול תקין,  אם כך מה מקור הכאב? מקור הכאב הוא  הורמוני הדחק שהופרשו בעקבות החרדה.  בהרבה מקרים הכאבים והתחושות המוזרות מעוררים יותר את החרדה וכשהחרדה מתעצמת התחושות האלו מתגברות והן מלחיצות ואז נוצרת עוד חרדה וכך יכולים להתדרדר עוד ועוד .

 בזמן הזה מתרחש בגוף תהליך נוסף שבו המוח לא מייצר סירטונין  בכמות סבירה, הסירטונין הם מולכים עצביים שהתפקיד שלהם הוא להעביר אותות מאזור אחד במוח לאזור אחר. התחום שעליו משפיעים הסירטונין הוא די מגוון אבל החשיבות העיקרית של הסירטונין היא פסיכולוגית. מחסור בסירטונין יכול לעורר חרדה דיכאון ו OCD  הוא יכול לעורר בנוסף  התפרצויות זעם  מוזרות , כעסים וחוסר סבלנות.  הסירטונין נמצאים במוח, בדם ובמערכת העיכול. לאדם ממוצע יש בין 5 ל10 מיליגרם סירטונין בגוף. ישנן תרופות שמעלות את ייצור הסירטונין וכך הן אמורות לגרום לאיזון. בנוסף הן גורמות לתחושה של רוגע ושלווה והן מפחיתות את החרדה. התרופות יכולות במקרים מסוימים גם לרפא לגמרי את התופעה במיוחד אם יש טיפול מקביל של שיחות או CBT סי בי טי . ישנם מקרים שבהם התרופות לא מועילות, המדע הזה הוא לא מדויק והוא לוקה בערפל מסוים לכן צריך לעקוב ולוודא שהתרופה מועילה. נקודה נוספת, מי שסובל מדיכאון או חרדה זמן ממושך והוא מתחיל טיפול תרופתי הגוף שלו כבר התרגל לתפקד ללא סירטונין וכשהכדור מעלה אותם בשבועות הראשונים הם לא משפיעים ולהפך ייתכן עוד שבתקופה הראשונה החרדה או הדיכאון יתגברו.  בדרך כלל אחרי שלושה שבועות עד חודש הגוף מתרגל ואז ההשפעה החיובית מורגשת

חשיבה חיובית

השמחה גורמת להורדת הלחץ דם, היא מגבירה את קצב פעימות הלב, מאזנת את רמת הסוכר בדם מרפה את שרירי הנשימה מרחיבה אישונים 

השינויים הנ"ל נעשים ע"י חומרים המופרשים מן המוח אל מערכת העצבים. החומרים הם: נוראדרנלין ודופמין

בנוסף בזמן שימחה ישנה הפחתה של הפרשת הורמוני הדחק( כמו הקורטיזול) וכך יורד לחץ הדם. משתחררים נאורופפטידים כימים: אנרופינים ואנקפאלינים שהם חומרים משככי כאבים, מזרזים תהליכי החלמה של תאים בגוף מונעים דלקות וגורמים לשיפור מצב הרוח.

גם בלי להבין את כל המושגים הרפואיים אנו מבינים היטב שהשמחה בריאה לגופינו ומחזקת את אברי הגוף. כשאנו מגשימים את רצונותינו כשאנו ממלאים את שאיפותינו אנו מתמלאים בהנאה ושימחה כשאנו ממקדים את החשיבה בטוב ומסתכלים על חצי הכוס המלאה שנמצאת גם במצבים מורכבים, אנו מסוגלים לשמוח   

מחקרים מציגים הוכחות כי אנשים שצוחקים משנים את הכימיה בגופם.. בזמן צחוק משתחררים אנדורפינים שמשמשים להפחתת כאבים וממריצים את מערכת החיסון שלנו.בדיקות דם ורוק בזמן צחוק הוכיחו שהגוף מפריש רכיבים חיסונים המגינים בפני מחלות. הצחוק מאיץ תהליכי החלמה הוא מעודד אותנו לחשיבה חיובית ולשמחה

נורמן קאזנס עורך הנו יורקר האמריקאי לקה בדלקת בעמוד השידרה והמפרקים, בסיכוי של אחד ל 500 להבריא. המחלה לוותה בכאבים עזים גופו התנוון בצורה דרסטית. לאדם כזה אין כאמור הרבה סיבות לצחוק. אך כשהוא גילה שצחוק שנמשך כ10 דקות גרם לו לישון שעתיים של שינה ללא כאבים הוא החל בתהליך של החלמה מדהים. כשאנחנו צוחקים מחזור הדם שלנו הרבה יותר מהיר העיניים שלנו יותר בורקות הפנים מקבלות צבע. הצחוק מפחית דלקות ומגן על בריאות הלב והשרירים.

במצב נשימה רגיל אנו מכניסים ומוציאים רק 1/5 מנפח הריאות ובזמן צחוק יש סדרה של התכווצויות שדוחפת את יתרת האוויר מהריאות ושותפים בה לא רק הסרעפת ושרירי הנשימה באזור החזה אלא כל שרירי הגוף. בצחוק האוויר נסחט החוצה ואנו מחדשים את מלאי החמצן. 

• בזמן צחוק כיווץ השרירים הכלל גופני מפעיל את הלב ומגמיש את כלי הדם.
• הצחוק הוא פעילות אירובית לכל דבר כמו ריצה ושחיה. בזמן צחוק מערכות הגוף פועלות בעוצמה ונשרפות 500 קלוריות לשעה. הלב והריאות עובדים בצורה אינטנסיבית בזמן צחוק. בחצי דקה של צחוק ישנו שיפור למערכת הלב וזה שווה 10 דק' של רכיבה באופניים.
• מחקרים רפואיים גילו שבכוחו של הצחוק להוריד את לחץ הדם ב כ- 10 עד 15 מ"מ בכספית.
• הצחוק מוריד את רמת הלחץ והחרדה בגוף. גם רמת ההורמונים שמפעילים את הלחץ קטנה.
• בזמן צחוק עולה כמות הרכיבים המועילים במערכת החיסון, אותם רכיבים שנלחמים בגידולים וחיידקים.
• הצחוק גורם להפרשת הורמונים (האנדורפינים) המשפרים מצב רוח וגם ביכולתם להפחית כאב. 

האזינו לשיחה אקטואלית על הפחתת מתחים: