יום שישי כח ניסן תשע"ח • היום שלושה עשר ימים לעומר, שהם שבוע אחד וששה ימים
הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת תולדות – הלכות נטילת ידים שחרית, הלכה א. פרשת ויחי – הלכות קדיש, הלכה א. פרשת וארא – הלכות קריאת שמע, הלכה א. פרשת ויקרא – הלכות בית הכנסת, הלכה א.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
א. מן הדין מותר לנגוע במלבושיו וללובשם קודם נטילת ידים שחרית, כי כן מוכח מהתלמוד שלנו (בברכות ס:). וכן כתבו הפוסקים. אבל המתחסדים עם קונם והולכים על פי תורת הקבלה נוהגים להחמיר על עצמם, ונוטלים ידיהם תחלה, ואחר כך נוגעים במלבושיהם ולובשים אותם. ולא נאמרו דברים אלו אלא למצניעיהם.
הלכות קדיש
ב. בקדיש, כשעונים יחידי הצבור, אמן יהא שמיה רבא מברך, צריכים לומר, לעלם "ולעלמי" עלמיא יתברך, עם אות ו', ולא כמו שנדפס באיזה סידורים: לעלם "לעלמי" עלמיא, בלי ו'. שזה אינו. שהרי אונקלוס תרגם הפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד", "ה' מלכותיה קאים לעלם "ולעלמי" עלמיא", עם אות ו'. וכן הנוסח בסידור הגאונים והראשונים, רב סעדיה גאון, רב עמרם גאון, הרמב"ם, והרוקח, והרשב"א, והמנהיג, והרד"א. וכן העלה מרן הבית יוסף (סי' נו), שצריך לומר "ולעלמי" עם אות ו', כנוסח הקדמונים, ואין לשנות. וכן עיקר.
הלכות קריאת שמע
ג. אף על פי שהשומע קדיש וקדושה באמצע קריאת שמע וברכותיה, צריך להפסיק ולענות עם הצבור, ואפילו באמצע הפסוק, מכל מקום באמצע פסוק שמע ישראל, ובאמצע ברוך שם כבוד מלכותו, אסור להפסיק כלל, אפילו לקדיש וקדושה, שאין לך דבר גדול כקבלת עול מלכות שמים, ודינם כמו באמצע התפלה של שמנה עשרה, שאסור להפסיק כלל אפילו לדברים שבקדושה. והוא הדין שבין פסוק שמע ישראל לבין בשכמל"ו לא יפסיק כלל אפילו לקדיש ולקדושה.
הלכות בית הכנסת
ד. בתלמודי תורה שלומדים שם תורה תינוקות של בית רבן, מותר להשתמש בחדרי התלמוד תורה ללמד שם חשבון וכתיבה, עם לימוד התורה, אף על פי שהם דברי הרשות, שלב בית דין מתנה עליהם. ואין בזה חשש איסור כלל.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!