ב"ה, ירושלים. כט כסלו תשד"מ
לכבוד ר'… הי"ו
שלום וברכה וישע רב
מכתבו מיום עש"ק ויחי תשמ"א, הונח במקום מסוים, ונעלם מעיני, כעת בראותי שאלותיו בדברי תורה, הנני לענות על מקצת שאלותיו.
א. נכון שאין ללמוד בעת החזרה, וגם לבחורי ישיבה אין להתיר, ובפרט שילמדו מהם עמי הארץ אם יזדמנו לעתות קרובות להתפלל עמהם, ויבואו להשיח בשיחה בטילה. וכן יש להקפיד על כך לפי הקבלה, לשמוע כל החזרה, ולא רק לכוין בחתימת הברכות בשביל עניית אמן. ומ"מ בין לחש לחזרה מותר לעיין בספר, מבלי להוציא בפיו. שהרהור לאו כדיבור דמי [ברכות כ: שבת קנ.]. ועמש"כ בשו"ת יבי"א ח"ב חאו"ח (סי' ד). ובשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' טז) בשם הגר"ח פלאג'י, שאפי' בעיון בעלמא בחידושי דינים שבסידור אין להתיר בחזרת הש"צ. וציינתי עוד אחרונים רבים. ע"ש. ורק בין תפלת הלחש לחזרה מותר בעיון בלבד.
ב. אפשר לעשות מנין בפני עצמו לספרדים, לומר ברכת הלבנה כפי נוסח הספרדים, ואין בזה משום לא תתגודדו. ובפרט כשהאשכנזים מקדימים לברך ברכת הלבנה קודם שיעברו ז ימים מעת לעת מהמולד. בניגוד למה שפסק מרן הש"ע (סי' תכו), שיש להמתין ז' ימים. וכן מנהגינו. עי' יחוה דעת ח"ב (סי' כד).
ג. אין לזוז ממה שאמרו חכמים גם כשחכמי המדע חולקים עליהם. כגון להרוג כינה בשבת וכיו"ב. וע' בגליון הש"ס להגרע"א (פסחים צד:) בשם ר"ת.
בכבוד רב
עובדיה יוסף
מתוך גליונות קובץ בית יוסף