אנחנו רגילים לצלם או להסריט רק מצבים מתוכננים, לפני שנצלם מישהו נבקש ממנו שיחזיר את משקפיו למקום, יכניס את החולצה למכנסיים וכו'…

האמת שהתיעודים הללו "מזוייפים". תיעוד אמיתי הוא תיעוד ספונטני, בו האדם נראה באופן הטבעי בו הוא רגיל ומתנהג בצורה בה הוא רגיל.
מתיעוד אמיתי אפשר ללמוד הרבה.

שימו מצלמה בתקרת ביתכם בעת ההשכמה או ההשכבה, ותצפו אחר כך בסרטון שהתקבל בשימת לב, אל תשכחו לרשום על הדף את התובנות…
הבעיה היא שאנחנו בוחרים להזניח את המקומות הללו, שיכולים ללמד אותנו כל כך הרבה על עצמינו ועל הדרך בה אנו מתנהלים בעולם, ולהיזכר רק בדברים שמתאימים לנו.

(אגב, אנו יכולים להיות מופתעים לטובה כשנצפה בסרטונים הללו, ולגלות שאנו פועלים בתבונה, שאנו עושים הרבה פעולות טובות שמחמת ההרגל אנו לא שמים לב אליהם. גם זה קיים).

האמת? שהסרטונים הללו נמצאים במוחו של כל אחד מאיתנו, נשאר לנו רק להתבונן בהם.
האם אנחנו עוצרים לפעמים לעשות זאת?
*****

חומש דברים נקרא גם בשם "משנה תורה", משום שנערכת בו חזרה על המצוות שנכתבו בחומשים הקודמים.
ברור שהתורה לא כתבה את חומש זה כדי ללמד אותנו כמה חשובה החזרה.
בשביל זה כבר יש את הציווי הנודע: "ושננתם לבניך ודיברת בם וגו'", אם כן, בשביל מה נועד חומש דברים?

בנוסף לכך, על המצוות חשוב לחזור, ניחא. אבל למה לשחזר את הההיסטוריה, מה מצא משה רבינו מקום להתרפק על נוסטלגיות כאלו ואחרות, והקב"ה – להנציח אותן?

ושאלה אחרונה: מה השם הזה "דברים" – לכאורה הוא חסר משמעות, הרי גם הענינים שנכתבו בחומש בראשית או שמות הם דברים, למה שלא יהיו חמישה חומשי דברים, דברים א', דברים ב' וכן על זה הדרך?

התשובה לכך היא ש"דברים" הוא מלשון דיבור.
בחומש דברים משה רבינו מדבר אלינו את כל ההיסטוריה שלנו, את כל המצוות שקיבלנו, הוא מלמד אותנו כיצד להתבונן, כיצד להבין את ההיסטוריה של בניית עם ישראל, כיצד לראות את המצוות שהן תפקידנו בעולם.

חומש דברים מלמד אותנו שדברים מדברים בעד עצמם, ולנו נותר להתבונן בהם. זו עבודה לא פשוטה מחד, ונושאת פירות עצומים, מאידך.

שלכם באהבה,
שבת שלום!
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com